ההרגלים הבריאותיים של האם משתקפים בסיכון לחלות באסטמה במשך שני דורות לפחות

תוצאות מחקר שהוצג במסגרת הקונגרס העולמי לאלרגיה מעידות כי נשים שמעשנות במהלך ההריון מגבירות את הסיכון להתפתחות אסטמה בקרב ילדיהם ובקרב נכדיהם. ד”ר Warner, שהציג את הממצאים, מסביר כי באופן כללי תלויה רגישותו של ילוד לאסטמה במאזן עדין בין האימונולוגיה האמהית והאבהית וגורמים סביבתיים וכי הרופאים יכולים להעזר בידע זה בכדי לפתח אסטרטגיות טרום-לידתיות למניעת אסטמה ואלרגיות.

נשים מייצרות כמויות גדולות של הציטוקינים IL-4 ו-IL-13 כאשר הן הרות. לרוב, מקושרים ציטוקינים אלה לאלרגיות ולהתפתחות IgE, אך במהלך ההריון הם חודרים למי השפיר ומונעים מהאם לפתח תגובה אלרגית כנגד העובר, מפרט ד”ר Warner. הוא מוסיף כי הציטוקינים הרגולטוריים IL-10 ו-TGF-ביתא מיוצרים גם הם במהלך ההריון ותורמים לעיכוב התגובה האימונית כנגד העובר.

העובר עלול לבלוע את הפקטורים הללו המצוים בתוך מי השפיר ולהולד עם תגובה אלרגית קלה, שלרוב נעלמת זמן קצר לאחר הלידה. אולם, שינויים או אי-סדרים מסויימים עלולים לשנות את המאזן ולהגביר את סיכון הילוד לפתח אסטמה. השפעה אחת כזו היא הימצאות אלרגיה כלשהי באם. השפעה נוספת נגרמת בשל תזונת האם, כשכמה מחקרים מעידים על קשר בין הסיכון לאסטמה בילוד לבין צריכת שומנים או פירות טריים על-ידי האם במהלך ההריון.

חשיפה של האשה ההרה לאלרגנים מסוימים, לאנטיביוטיקות ולאקמול עלולה גם היא להשפיע על הסיכון להתפתחות אסטמה בילוד. ניתוח קיסרי מעורב ביצירת הסיכון, אולי משום שהוא מונע את החשיפה לאורגניזמים המצויים במערכת העיכול של האם שבהם נתקל העובר במהלך הלידה הואגינלית.

אחת ההשפעות המעניינות הינה השפעת היסטורית העישון של הסבתא, כמו גם של האם, על הסיכון לילוד, אולי משום שאפילו עישון של הסבתא עלול לשנות את הדנ”א ולהשפיע על הגנים בדורות הבאים. ד”ר Warner מסביר כי בכל מקרה, אלרגיה היא תופעה המתחילה להתפתח כבר בלידה, אם לא לפני כן. אלרגנים מסוימים נמצאו ברקמות העובר כבר בשבועות ה-14-16 להריון, דבר המעיד על תהליך סנסיטיזציה שכבר החל בשלב זה.

הממצאים מעידים כי ההמלצות הניתנות על-ידי הרופאים לנשים ההרות, כמו הקפדה על תזונה נכונה והימנעות מעישון, המיועדות להבטיח את בריאות הילוד הכללית, מסייעות גם בצמצום הסיכון להתפתחות אסטמה בילוד.

אולם, מסכם ד”ר Warner, לא מומלץ להמנע מחשיפה לאלרגנים, שכן הדבר עלול להפריע להתפתחות המשאבים האימונולוגיים ההכרחיים בילוד.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן