מאמצים לקבוע מהם האזורים שבהם מופיע תיפקוד לא תקין במוחותיהם של חולים הסובלים מהפרעה בי-פולרית עשויים להוביל לגילוי טיפולים תרופתיים חדשים ולפיתוח אסטרטגיות התמודדות קוגנטיביות.
קבוצת חוקרים, שהציגה את ממצאיה בכנס הבינלאומי לעינייני הפרעות בי-פולריות השתמשה בבדיקות MRI בכדי לבחון מהם אזורי המוח הפעילים במהלך ביצוע משימת “stop-signal task” בקרב 10 חולים הסובלים מהפרעה בי-פולרית ומצויים בהתקף מאני וב-15 נבדקי ביקורת בריאים. הנבדקים הרכיבו משקפיים שעליהם הוצגו אותיות, והם קיבלו הוראות כימצד להגיב בהתאם לצבע האותיות. המבחן מהווה מדד לבקרת דחפים.
במהלך הבדיקה, נצפתה בקרב החולים הסובלים מהפרעה בי-פולרית עליה באקטיבציה ברשת של אזורי מוח המעורבים בבקרה על תחושות ועל ביטוי תחושות. החוקר הראשי, ד”ר Strakowski, מסביר כי נראה שרשתות אלה מחוברות באופן הדדי לרשתות הקוגנטיביות, ולכן כשהן מופעלות ביתר הן מפריעות לתיפקודים הקוגנטיביים, דבר המוביל לירידה בבקרה על הדחפים.
החוקרים בחנו אזורים של המוח הפוסטריורי המעורבים במיוחד בתהליכי תשומת הלב באנשים בריאים. אזורים אלה הופעלו כאשר הפכו המשימות המחייבות תשומת לב לקשות יותר. ד”ר Strakowski מסביר כי בחולים הסובלים מהפרעה בי-פולרית נראה שאזורים אלה מופעלים מלכתחילה, דבר המצביע על ניסיון לגייס אותם כפיצוי בשל ההפרעה הנגרמת בשל פעילות הרשת הרגשית.
הוא מפרט כי בחולים הסובלים מהפרעה בי-פולרית אין נטיה להמיר את מהירות הביצוע לדיוק בביצוע, כאשר המשימות הופכות מורכבות יותר, הם אינם מאיטים בכדי לשפר את ביצועיהם. הוא מביע תקווה כי הממצאים יובילו לפיתוח התערבויות קוגנטיביות חדשות לטיפול בהפרעה זו, כמו סיוע לחולים ללמוד כיצד לדחות את תגובותיהם ולשפר את תהליך קבלת החלטותיהם.
ד”ר Strakowski מוסיף כי הממצאים גם יסייעו לחוקרים בשלב הבא שבו ישתמשו בשיטות הדמיה אחרות כמו magnetic resonance spectroscopy בכדי להגדיר אי-תקינויות נוירו-כימיות העומדות בבסיס אי-התקינויות הללו באקטיבציה. לטענתו, גילוי אי-תקינויות אלה יסייעו בגילוי מטרות ישירות לפיתוח טיפולים תרופתיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!