צריכה גבוהה של סידן וויטמין D עשויה להפחית את הסיכון להופעת תסמונת קדם וסתית (Arch Intern Med)

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי צריכה גבוהה של סידן ושל ויטמין D עשויה להפחית את הסיכון להופעת תסמונת קדם וסתית (PMS). החוקרים מסבירים כי PMS היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר של נשים בגיל הפוריות. הם מוסיפים כי מחקרים מראים שרמות הסידן וויטמין ה-D בדם נמוכות יותר בקרב נשים הסובלות ממנה ושמתן תוסף סידן עשוי להפחית את חומרת הסימפטומים, אך לא נבדק האם ניתן למנוע את התפתחות ה-PMS.

החוקרים ערכו מחקר מסוג case-control במסגרת קבוצת מחקר ה-Nurses’ Health Study II, תוך שימוש בתת-קבוצה של נשים בגילאי 27-44 שנים שלא סבלו מ-PMS בתחילת המחקר בשנת 1991. במחקר נכללו 1,057 נשים שהופיע בהם PMS במהלך 10 שנות המעקב ו-1,968 נשים שלא דיווחו על PMS ודיווחו על העדר סימפטומי וסת או על הופעת סימפטומים מינימליים. שימוש בשאלוני תדירות צריכת מזונות איפשר לחוקרים להעריך את צריכת הסידן וויטמין ה-D בשנים 1991, 1995 ו-1999.

בהשוואה לנשים שנמצאו ברבעון התחתון מבחינת צריכת ויטמין D (ערך חציוני של 112IU/day), נתקבל בנשים שנמצאו ברבעון העליון (ערך חציוני של 706IU/day) ערך RR של 0.59 להופעת PMS (עם 95%CI, 0.40 – 0.86; ו-P = .01 עבור המגמה), לאחר התאמה לגיל, לסטטוס העישון, ולגורמי סיכון אחרים.

גם צריכת סידן ממקורות המזון נמצאה קשורה ביחס הפוך להופעת PMS. בהשוואה לנשים שבהם נמדדה צריכה נמוכ (ערך חציוני של 529mg/day), בנשים שבהם נתקבלה הצריכה הגבוהה ביותר (ערך חציוני של  1,283mg/day) נתקבל ערך RR של 0.79 (95%CI, 0.50 – 0.97; ו-P = .02 עבור המגמה). צריכת חלב חסר או דל שומן נקשרה גם כן לסיכון נמוך להופעת PMS (ערך P < .001).

מגבלות המחקר כוללות קשיים בהבחנה בין מקרי ה-PMS לבין יתר המקרים, חוסר יכולת להשתמש ברישום סימפטומים פרוספקטיבי לזיהוי מקרי ה-PMS, הטיה אפשרית של התוצאות או דיווח שגוי בנוגע לסימפטומים, וחודר יכולת להעריך את השפעת מתן מינונים גבוהים של תוסף מזון על הסיכון להתפתחות PMS.

החוקרים כותבים כי צריכה גבוהה של סידן וויטמין D עשויה להפחית את הסיכון ללקות ב-PMS וכי יש צורך במחקרים קליניים גדולים לבדיקת הנושא. הם מציינים כי סידן וויטמין D מפחיתים גם את הסיכון להופעת אוסטיאופורוזיס והתפתחות סוגי סרטן מסוימים, ולכן על הרופאים לשקול מתן המלצה על צריכתם גם לנשים צעירות יותר.


Arch Intern Med. 2005;1246-1252

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן