דיכאון וחרדה בקרב נשים שאובחנו עם סרטן שד, jc 439 , מתוך ה-BMJ

אבחון מוקדם של סרטן השד בנשים והשימוש בטיפולים אדג’ובנטים (adjuvant) סיסטמיים שיפר את סיכויי ההישרדות לטווח ארוך ללא מחלה. ההשפעות הפסיכולוגיות של האבחון והטיפול בסרטן השד מתועדות היטב, אך חסר מידע על השכיחות וגורמי הסיכון לדיכאון וחרדה משמעותיים קלינית בשנה הראשונה לאחר האבחון.

מחקר זה בוחן את השכיחות של דיכאון וחרדה בנשים עם סרטן השד בחמש השנים לאחר האבחנה. האבחון נעשה בעזרת ראיון קליני, וכן זוהו גורמי סיכון לדיכאון וחרדה באותה תקופה. כמו זה בחנו החוקרים את השכיחות וגורמי הסיכון לדיכאון וחרדה סביב חזרה של המחלה.

במחקר השתתפו כ-200 נשים מתחת לגיל 60 שאובחנו עם סרטן השד בשלבים מוקדמים. בעזרת ראיון פסיכיאטרי מובנה ועל פי הקריטריונים המקובלים נקבעה השכיחות של דיכאון וחרדה ונבחנו גורמי הסיכון להפרעות אלו.

כ-50% מהנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם אובחנו עם דיכאון או חרדה בשנה הראשונה לאחר האבחון, 25% בשנה השניה, שלישית ורביעית ו-15% בשנה החמישית. 45% מהנשים שאובחנו עם חזרה של המחלה חוו דיכאון, חרדה או שניהם בתוך שלושה חודשים מהאבחנה.

גורמים מנבאים לדיכאון או חרדה ממושכים היו: טיפול פסיכולוגי קודם, העדר מערכות יחסים תומכות, גיל צעיר ומצבים יוצרי מתח שאינם קשורים בסרטן. גורמים קליניים לא נמצאו קשורים בדיכאון או חרדה, בכל זמן.

לסיכום, בשנה הראשונה לאחר אבחון סרטן השד ישנו שיעור מוגבר של דיכאון, חרדה או שניהם. לאחר מכן שיעור הדיכאון והחרדה בקרב נשים עם סרטן השד משתווה לזה באוכלוסיה הכללית. כמו כן נמצא שגורמי הסיכון לדיכאון וחרדה בשנים שלאחר האבחון קשורים למאפייני המטופל ולא לחומרת המחלה או הטיפול.

ממצאי המחקר  מדגישים את הצורך במתן שירותי תמיכה נפשיים בשנה הראשונה לאחר האבחון, תוך התחשבות בהקשר החברתי הרחב בו ארע הסרטן ושיפור מערכות התמיכה החברתיות.

למאמר


Depression and anxiety in women with early breast cancer: five year observational cohort study, Caroline Burgess et al, BMJ  2005;330:702 (26 March),


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן