האם יש מקום לתת סטרואידים בדלקת קרום המוח ? jc438

חיידק הפנוימוקוקוס, או ליתר דיוק ,Streptococcus pneumoniae הוא הגורם העיקרי לדלקת קרום המוח בילדים, מאז תחילת החיסון כנגד החיידקHemophilus influenza type b .  התחלואה והתמותה מדלקת קרום המוח פנוימוקוקלי גבוהה במיוחד. התמותה  מגיעה עד ל  ,20% דהיינו פי שנים מהתמותה  מדלקת קרום המוח מנינגוקוקלית.

האם יש יתרון במתן סטרואידים לחולים הסובלים מדלקת קרום המוח פנוימוקוקלית?  מספר מחקרים עסקו בנושא זה, אך המסקנות סוטרות. המחקר שלפנינו הוא מחקר רטרוספקטיבי, ועקב אחרי תוצאות המעבדה של 122 ילדים שסבלו מדלקת קרום המוח פנוימוקוקלי בסביבות העיר סידני, באוסטרליה. החוקרים  עיינו בתיקי מרפאת המעקב בבתי החולים, ובנוסף הפנו שאלונים לרופאי הילדים שעקבו אחרי הילדים לאחר שחרורם. רוב הילדים היו מתחת לגיל חמש שנים.

מממצאי הסקר התברר

א.         למעלה ממחצית הילדים שסבלו מדקת קרום המוח פנוימוקוקלי הבריאו לגמרי 

ב.         שנים עשר אחוזים מתו ממחלתם.          

ג.          שליש נשארו פגועים עם לקוי נוירולוגי

עוד התברר שאם בנוסף לדלקת קרום המוח הילד סבל גם מדלקת אוזניים, זה החמיר את התוצאות.

הליקויים הנוירולוגיים שהופיעו היו שתוק הגפיים, הידרוצפלוס, אבוד ראייה וירידה בכושר הלמידה.

נחזור לשאלה האם מתן סטרואידים מיטיב עם החולים ?  והתשובה היא אכן, כן. מצב הקבוצה שטופלה בסטרואידים היה טוב מקבוצת הביקורת, בתנאי שהסטרואידים ניתנו טרם תחילת הטיפול האנטיביוטי.

החוקרים מצאו גם שבמקרים בהם האבחנה של דלקת קרום המוח איחרה לבוא התוצאות היו גרועות יותר. 

לגבי נקודה זו מעיר מאמר מערכת באותו עיתון, שקיימים יוצאים מן הכלל:-  יש מקרים בהם המהלך של המחלה סוער. כאן  גם טיפול מוקדם ונמרץ  לא ימנע סיבוכים.

לאחר ילד חולה מגיע לחדר מיון יעבור עיבוד יסודי שיארך בין ארבע לשתים עשרי שעות. הטיפול האנטיביוטי  יתחיל רק לאחר השלמת הברור. כותב מאמר המערכת מחייב נוהל זה של עיבוד שלם  בטרם יחל הטיפול, אלא אם מצבו של הילד אינו מאפשר לחכות.

גורם פרוגנוסתי חשוב הוא  הזמן שעובר עד שנוזל השדרה נעשה סטרילי. בחולים בהם התרבית של נוזל השדרה נשארת חיובית 18 שעות ויותר לאחר תחילת הטיפול, התחלואה היתה גבוה יותר. במקרים אלה היתה שכיחות גבוהה יותר של התכווצויות, של הצטברות נוזלים מעל המוח ושל ליקויים נוירולוגיים כולל ירידה בכושר השמיעה.

קיים הבדל ניכר ביעילות הטיפול בחיידקים שונים.

כאשר המזהם הוא המנינגוקוקוס נוזל השדרה נעשה סטרילי תוך 4 ועד 6 שעות ואילו בזיהום פנוימוקוקולי החיידק יכול לשרוד עד 48 שעות גם אם הוא רגיש לתרופה הניתנת לחולה. גם לאחר העלמות החיידק שמחולל את המחלה, התהליך הדלקתי עדיין קיים וסיבוכים נוספים  אפשריים בהחלט.

עוד לפני חמש עשרה שנה, נמצא מתאם בין רמת הציטוקינים בנוזל השדרה לבן סיבוכים נוירולוגיים. תצפית זו מדגישה את התהליך הדלקתי כגורם משמעותי לסיבוכים.   תצפיות אלה עוררו מחדש התעניינות  במתן סטרואידים, במחשבה ששימוש בסטרואידים יכול להפחית את הפרשת הציטוקינים ואת התגובה הדלקתית. 

כותב מאמר המערכת מסתייג מממצאי המחקר שצטטנו,  עקב סתירות למחקרים אחרים בנידון ואם כך, כיצד ניגש  אנחנו לטפל בילד שלקה  בדלקת קרום המוח פנוימוקוקלי ?   

מחבר המאמר המערכת  מציע ארבעה שיקולים  לטיפול בסטרואידים בחולי מנינגיטיס:

1. הסטרואיד, דקסמתזון, [ dexamethazone] יש לתת לפני הטיפול   האנטיביוטי או יחד אתו כי רק אז הוכח כי הוא מועיל.

2. מתן סטרואידים מפחית את התגובה הדלקתית בקרומי המוח, ועל ידי כך  מפחית חדירות התרופה האנטיביוטית לתוך מערכת העצבים.

3.  מתן סטרואידים מוריד את חום גופו של החולה, וכן יכול לטשטש סימני מחלה אחרים ועל ידי כך להסתיר מעינינו סימנים מבשרים של סיבוכים.

4. לסטרואידים תופעות לוואי בלתי רצויות. 

המחבר מביא את ההמלצות של האקדמיה לרפואת הילדים של ארצות הברית, איתם הוא מזדהה, והן שהשימוש בדקסמתזון מומלץ באופן מוחלט רק במקרים של  דלקת קרום המוח הנגרם על ידי החיידק hemophilus .influenza b 

כאשר החיידק הוא הפנוימוקוקוס אפשר לשקול שימוש בדקסמתזון  בתנאי שהתינוק מעל 6 שבועות. משמע, שהפעילות המיטבה  של דקסמטזון בדלקת קרום המוח פנוימוקוקולית פחות משכנעת ונצטרך לחכות למחקרים נוספים   כדי להכריע בעניין.

המאמרים הופיעו בירחון Archives of Disease in Childhood מחודש  אפריל 2005. 


A population based study of the impact of corticosteroid therapy and delayed diagnosis on the outcome of childhood pneumococcal meningitis., McIntyre PB, MacIntyre CR, Gilmour R, Wang H.

Arch Dis Child 2005;90:391-6.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן