ע”פ מחקר שהתפרסם במהדורה המקוונת של ה-NEJM מניעה ראשונית באמצעות אספירין במינון נמוך בקרב נשים מפחיתה את הסיכון לשבץ, אך אינה משפיעה על הסיכון לאוטם שריר הלב (MI) .
החוקרים מציינים כי מחקרים רנדומליים הוכיחו את יעילות האספירין במינון נמוך בהפחתת הסיכון ל-MI ראשון בגברים, והשפעה מועטה בלבד על הסיכון לשבץ איסכמי. מידע מועט בלבד קיים לגבי השפעת המניעה הראשונית של אספירין על MI ושבץ בקרב נשים.
החוקרים גייסו כ-40,000 נשים בריאות בגיל 45 ומעלה אשר נטלו 100 מ”ג אספירין ביום לסירוגין, או פלצבו, ולאחר מכן עקבו אחריהן למשך 10 שנים תוך קבלת דיווח על אירוע קרדיווסקולרי משמעותי ראשון (כמו MI לא קטלני, שבץ לא קטלני או מוות מכל סיבה קרדיווסקולרית).
במהלך המעקב דווחו 477 מקרים של אירועים קרדיווסקולרים משמעותיים בקבוצה שנטלה אספירין, בהשוואה ל-522 נשים בקבוצת הפלציבו. הסיכון היחסי לאירוע בקבוצת האספירין היה 0.95 ולא מובהק סטטיסטי (עם p=0.13) .
עם זאת, נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית של 17% בסיכון לשבץ בקבוצת האספירין, בהשוואה לקבוצת הבקרה. הסיכון לשבץ איסכמי ירד אף בשיעור גדול יותר של 24%, גם הוא מובהק סטטיסטי. לא נמצאה תוצאה מובהקת סטטיסטית לסיכון לשבץ מדמם (שהיה 1.24 בקבוצת האספירין אך עם p=0.31).
בהשוואה לפלציבו לאספירין לא הייתה השפעה מובהקת על הסיכון ל-MI קטלני או לא קטלני או מוות מכל סיבה קרדיווסקולרית. דימומים גסטרואינטנסיאלים שדרשו עירוי היו תכופים יותר בקבוצת האספירין עם סיכון יחסי של 1.4.
ניתוחים של תתי קבוצות הראו שאספירין הפחית באופן משמעותי את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים רציניים, היינו שבץ איסכמי ו-MI בנשים שנכנסו למחקר בגילאים של 65 ומעלה: ירידה מובהקת של 26% באירועים קרדיווסקולרים, וירידה של 30% בסיכון לשבץ.
החוקרים מסכמים איפוא שמניעה ראשונית בקרב כלל הנשים, ללא תלות בגיל, באמצעות אספירין במינון נמוך, מפחיתה את הסיכון לשבץ אך אינה משפיעה על הסיכון ל-MI או מוות מכל סיבה קרדיווסקולרית.
A Randomized Trial of Low-Dose Aspirin in the Primary Prevention of Cardiovascular Disease in Women, Paul M Ridker, NEJM,Volume 352:1293-1304
Published at www.nejm.org March 7, 2005 (10.1056/NEJMoa050613)
הערת המערכת: בכנס אתרותרומבוזיס שנערך לאחרונה ביוון הייתה תמימות דעים כי תוצאות המחקר הינן שליליות יותר מחיוביות, דהינו שלא הוכחה יעילות מול בטיחות במניעה ראשונית של תחלואת לב על ידי נטילת אספירין בנשים. לעומת זאת כן הוכחה מניעה ראשונית של שבץ מוחי. לחוקרים לא היה הסבר מדוע יש הבדל בין גברים לנשים. לפיכך יש עדיין מקום לשיקול דעת במתן אספירין למניעה ראשונית של תחלואת לב וכלי דם בנשים והתבססות על נוסחת פרמינגהם לקביעת דרגת הסיכון והתווית מתן אספירין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!