האם ניתן לזהות סמנים מנבאי תמותה בפצועי פיגועי התאבדות ? מחקר ישראלי (Arch Surg)

מחקר ישראלי חדש (שדומה שכמוהו ניתן לעשות בשנים האחרונות, לצערנו, רק בישראל ועירק..) אשר מתפרסם כעת ב-Arch Surg בראשותו של  ד”ר גדעון אלמוגי מיח’ הטראומה בבית חולים הדסה ירושליים, בחן את גורמי הסיכון לתמותה של פצועים בפיגועי התאבדויות בישראל. ע”פ המימצאים , הסיכון לתמותה עולה בנפגעי כריתה,  כוויות ושברים פתוחים.

הרקע למחקר הוא בסיס הנתונים הקיים בעקבות התקפות התאבדות הכולל מידע על הפגיעות בקורבנות הסובלים משילוב של פציעות הדף, פציעות חודרניות וכוויות אשר מגיעים לבית החולים המקומי.

מטרת המחקר הייתה לזהות סמנים חיצוניים אשר עשויים לסייע לצוותים הרפואיים המגיעים לאירוע של פיגוע התאבדות בזיהוי פציעות הדף ריאתיות (blast lung injury -BLI) וביצוע מיון יעיל בין נפגעים ברי הצלה ונפגעים שאינם ברי הצלה.

המחקר היה כמובן רטרוספקטיבי וכלל ניתוח של 15 פיגועי התאבדות שאירעו בישראל בין השנים 1994-1997 .

ניתוח הנתונים בוצע עבור 153 קורבנות שנהרגו בפיגועים ו-798 שנפצעו ב-15 פיגועים אלה. התיקים הרפואיים נבחנו ובוצע רישום של סימנים חיצוניים של טראומה כמו כוויות, פצעים חודרניים ונוכחות של BLI .

התוצאה העיקרית שנבחנה במחקר הייתה הסיכון היחסי של BLI ומוות.

שלושה סוגי מיקומים הותקפו בפיגועי ההתאבדות: אוטובוסים, איזורים סגורים למחצה ואיזורים פתוחים.

60 מכלל הניצולים (7.5%) סבלו מ-BLI , אשר היה שכיח יותר בנפגעים בפיגועים שבוצעו באוטובוסים : 37 מכלל ה-260 , 14% ,שנפגעו בפיגועי ההתאבדות באוטובוסים, לעומת 5% מהנפגעים במתחמים חצי סגורים ו-3.4% מהנפגעים באיזורים פתוחים.

הנפגעים שסבלו מ-BLI נטו יותר לסבול מפצעים חודרים בראש או בחלק הגוף העליון, כוויות המכסות למעלה מ-10% שטח גוף, ושברי גולגולת. (סיכון יחסי של 4, 11.6 ו 55.8 בהתאמה, מובהק סטטיסטי). קורבנות אשר נפטרו במקום האירוע נטו יותר לסבול מכוויות, פצעים פתוחים, שברים פתוחים וקטיעות בהשוואה לניצולים (יחס סיכון של 6.5 , 18.6 ו-50.1 בהתאמה, מובהק סטטיסטי).

מסקנות קבוצת החוקרים היא שבפיגוע התאבדות, סמנים חיצוניים של טראומה צריכים להוות קריטריונים למיון של נפגעים לצורך קביעת רמת ודחיפות הטיפול במקום הפיגוע ובבית החולים. קביעת סדרי עדיפויות במצב חירום של קורבנות ברי הצלה וחסרי סיכוי להצלה צריכים לקחת בחשבון נוכחות של קטיעות, כוויות ושברים פתוחים.

Arch Surg. 2005;140:390-393.

הערת המערכת: ברכות לצוות הישראלי על הפרסום בכתב עת חשוב זה. ביום סמלי זה, יום הזכרון לחללי צה”ל ולנפגעים בפעולות איבה, נקווה שבסיס הנתונים העתידי למחקרים בנושא זה יצטמצמו או יעלמו לחלוטין בארצנו..

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן