לאטורבסטטין יש השפעה מגנה מפני רה-פרפוזיה שדועכת עם הזמן (J Am Coll Cardiol)

לפי מחקר שנעשה בחולדות עולה, כי טיפול חריף באטורבסטטין (Lipitor), מגן מפני נזק הנגרם מרה-פרפוזיה. עם זאת, ההשפעה המגנה נאבדת בטיפול כרוני.

לפי החוקרים, ידוע כי אטורבסטטין גורם להפעלה מוגברת של מנגנון הישרדות התא, דרך מסלול הקינאז, וניתן לנצל יכולת זו, על מנת להגן על תאי שריר הלב בזמן אוטם חריף בשריר הלב.

במחקר זה מצאו החוקרים, כי טיפול באטורבסטטין ליום ול- 3 ימים, מפחית באופן משמעותי את גודל האוטם בחיות שנבדקו. אחרי שבוע ושבועיים של טיפול, לא נראתה יותר ההשפעה.

החוקרים מסבירים כי לתא יש דרך להפסיק את מנגנוני ההישרדות, דרך פוספטאז בשם PTEN. מנגנון זה חשוב, מכיוון שהוא מונע הפעלה מוגברת של הקינאזות לזמן ארוך.

החוקרים מצאו, כי כאשר נתנו לחיות שטופלו כרונית באטורבסטטין, מנה גבוהה עודפת של התרופה לפני הרה-פרפוזיה, ההשפעה המגנה חזרה.

במאמר מערכת מלווה כותב המחבר, כי נידרשים מחקרים קליניים על מנת להכריע, האם טיפול חריף באטורבסטטין באנשים המטופלים כרונית בתרופה, יכול להביא לתועלת כלשהי לחולה.

J Am Coll Cardiol 2005;45:1287-1291.

לידיעה המלאה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן