האם MRI בטוח בחולי ICD ומושתלי קוצב לב?

גדל מספר ההוכחות המציעות כי MRI עשוי להיות בטוח בחולים מושתלי דפיברילטור קרדיוורטר (ICDs) וקוצבי לב; עם את, יש צורך במחקר נוסף לפני שהנושא יובהר לחלוטין, על פי סימפוזיום קטן בנושא שהופיע בגיליון האחרון של  Pacing and Clinical Electrophysiology.

הסימפוזיום כלל אנשים מתחום המחקר, התעשייה ו-FDA, אשר הציגו מידע בנושא שימוש ב-MRI בחולים עם שתלים לבביים. ההסכמה היתה כי מספר קטן של מחקרים שפורסם עד היום, למרות היותם מבטיחים, לא מוכיחים את בטיחות סקירות ה-MRI בחולים אלו. למרות שתופעות הלוואי מעטות, על הרופאים להיזהר במיוחד, לדאוג להכנה ולבקרה על המטופל ולהשתמש בסריקות רק שהצורך ודאי. בשורה התחתונה, היצרנים צריכים לעבוד על מכשירים בהם כל הרכיבים בטוחים ל-MRI לפני שניתן יהיה להשתמש בסריקות באופן שגרתי.

יותר מ-370,000 קוצבי לב ו-ICDs הושתלו בארה”ב ב-2003, מתוכם בערך 200,000 מטופלים הפיקו תועלת מ-MRI בשנה האחרונה. כיום, MRI אסור לשימוש בחולים אלו בגלל דאגות הקשורות לתופעות לוואי אפשריות על המכשיר בזמן הסריקה, כמו כמו תיפקוד לקוי של המכשיר בזמן הסריקה ואחריה, ויברציות מכניות, כשל במרכיבים, ונזק למכשיר.

למרות שאירועים אלו נדירים, היו מסר מקרי פגיעות חמורות ואף מוות, כשעיקר האירועים היו במהלך סריקות חירום או אצל מטופלים שלא הוכנו היטב. משתנים שונים העשויים להשפיע על חולים אלו: תנוחת המטופל והמכשיר במכונה, היטוריה רפואית של המטופל, משך הסריקה, זרימת דם, מטרה אנטומית של הסריקה, סוג ההדמייה והרצף, וגורמים נוספים קשורים בעיצוב המכשיר.

מידע חדש ומבטיח

מחקר שכלל 13 מטופלים להם הושתלו קוצבים מסוג Affinity DR ומודל Tendril. המטופלים לא היו תלויים בקוצב, ובזמן הסריקה עברו בקרת אלקטרוקרדיוגרם ותקשורת מילולית ישירה. החוקרים לא מצאו הוכחה לעיכוב הקוצב, או קצב אסינכרוני, והמטופלים לא דיווחו על על חוסר נוחות, חום או תחושת תנועה באזור השתל. המחקר מציע כי MRI בטוח במושתלי מכשירים אלו, אך לא ניתן להכליל לגבי כל הקוצבים ומכשירי ה-MRI.

 במחקרים נוספים שבדקו שימוש ב-MRI במושתלי ICDs, לא דווח על בעיות מיוחדות, למרות שמטופל אחד חווה כיווצי שריר לא רצוניים, ומכשירו אופס בזמן הסריקה ודרש תיכנות מחדש.

תגובת התעשייה וה-FDA:

נקודת המבט של התעשייה וה-FDA לא היתה עקבית. לא ניתן להכריע בנושא בטיחות שימוש ב-MRI על סמך מספר מחקרים קטנים. ה-FDA מאמין כי יש צורך בהערכה מעמיקה יותר בנושא דרושה לפני אישור הנושא.

החברות עובדות כיום על ייצור מכשירים שיתאימו לשימוש במושתלי קוצב ו-ICDs. חברת St. Jude Medical ציינה כי הסבירות לנזק היא נמוכה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן