אריתמיות קרדיאליות באפילפסיה פוקלית: מחקר פרוספקטיבי.

 דר’ רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה

Rugg-Gunn FJ, Simister RJ, Squiiell M, et al. Cardiac arrhythmias in focal epilepsy: a prospective long-term study. Lancet 2004;364:2212-2219.

רקע.

חולים עם אפילפסיה נמצאים בסיכון למוות פתאומי ובלתי-צפוי.

הסיבה לכך אינה ידועה אך סיבות אפשריות כוללות אריתמיות קרדיאליות נאורוגניות, אפניאה מרכזית ובצקת ראות נאורוגנית.

עניין מיוחד מעוררות אריתמיות קרדיאליות נאורוגניות, מאחר שהפרעות בקצב הלב תוארו במצבים מוחיים שונים, כולל אפילפסיה.

קוצבים קבועים יכולים למנוע ברדיקרדיה משמעותית קלינית ואסיסטוליה ולכן באופן פוטנציאלי גם מוות פתאומי ובלתי צפוי.

הסיכון למקרי מוות אלה כוללים תדירות גבוהה של פרכוסים, הופעת פרכוסים טוניים-קלוניים כלליים, גיל צעיר, רמות תת-תרפואטיות של תרופות אנטי-אפילפטיות, אפילפסיה ממושכת וטיפול עם יותר מ- 2 תרופות אנטי-אפילפטיות.

קשה לזהות את החולים הנמצאים בסיכון למוות פתאומי ובלתי צפוי משום שהמדדים הקרדיאליים האינטראיקטליים הם בד”כ תקינים. במהלך אשפוז לצורך ביצוע וידאו- EEG מוקלט גם אק”ג אולם הניטור אורך כ- 4-7 ימים בלבד.

ניתן להאריך את משך הניטור הקרדיאלי ע”י loop recorder , הקולט ערוץ אחד של אק”ג ומושתל לתקופה ממושכת יותר- עד 18 חודשים.

מטרת המחקר היתה לקבוע את תדירות האריתמיות הקרדיאליות בחולים עם פרכוסים פוקליים רפרקטוריים במשך תקופה ממושכת.

שיטות.

עשרים חולים שסבלו מאפילפסיה פוקלית רפרקטורית וסבלו מסיכון גבוה למוות פתאומי ובלתי-צפוי עברו השתלה של loop recorder   בבי”ח מסוים בבריטניה.

המכשירים תוכנתו להקליט אוטומטית אם מאובחנות ברדיקרדיה (<40 פעימות לדקה) או טכיקרדיה (>140 פעימות לדקה).

בנוסף לכך, החולים או בני-המשפחה יכלו להתחיל את פעולת המכשיר בזמן פרכוס ע”י שפעול חיצוני. הנתונים עברו ניתוח במרווחים קבועים ועברו התאמה עם יומני פרכוסים.

תוצאות.

נוטרו יותר מ- 220,000 שעות-חולה במהלך 24 חודשים , במהלכם נקלט אק”ג ב- loop recorder מושתלים ב- 377 פרכוסים מתוך 3377 פרכוסים שדווחו ע”י החולים (1897 פרכוסים פוקליים מסובכים או עם הכללה משנית ו- 1480 פרכוסים פוקליים פשוטים).

חולה אחד נשר מהמחקר. ב- 16 חולים נמצא שקצב הלב הממוצע במהלך הפרכוסים עלה על 100 פעימות לדקה.

ברדיקרדיה איקטלית היתה נדירה ונמצאה ב- 8 (2.1%) פרכוסים ב- 7 חולים.

ב- 4 (21%) חולים היתה ברדיקרדיה או תקופות של אסיסטוליה וכתוצאה מכך הוכנס קוצב קבוע.

בשלושה מ- 4 החולים הללו (16% מהסה”כ) נקלטה באופן פוטנציאלי אסיסטוליה פטלית.

מסקנות.

המאפיינים הקליניים של חולים עם הפרעות קרדיאליות פרי-איקטליות דומים לאלה הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר למוות פתאומי ובלתי צפוי באפילפסיה.

ייתכן שאסיסטוליה היא הגורם לרבים ממקרי מוות אלה , עובדה בעלת השלכות חשובות על הבדיקות הנערכות לחולים אלה ועל מדיניות השתלת הקוצבים הקרדיאליים.

המלצות לקריאה נוספת:

Pedley TA, Hauser WA. Sudden death in epilepsy: a wake-up call for management. Lancet 2002;359:1790-1.

Walczak TS, Leppik IE, DAmelio M, et al. Incidence and risk factors in sudden unexpected death in epilepsy a prospective cohort study.

Neurology 2001;45:519-25. Nilsson L, Farahmand BY, Persson PG, et al. Risk factors for sudden unexpected death in epilepsy: a case-control study.

Lancet 1999;353;888-93.

Zijlmans M, Flanagan D, Gotman J. Heart rate changes and ECG abnormalities during epileptic seizures: prevalence and definition of an objective clinical sign.

Epilepsia 2002;43:847-54. Rocamora R, Kurthen M, Lickfett L, et al. Cardiac asystole in epilepsy: clinical and neurophysiologic feaures. Epilepsia 2003;44:179-85. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן