צריכת חלב וסידן באמצע החיים והסיכון העתידי לפרקינסון (NEUROLOGY)

מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין צריכת חלב וסידן בגילאי אמצע החיים והסיכון למחלת פרקינסון. הממצאים מבוסים על צריכה תזונתית שנצפתה בין 1965 ל-1968 ב-7,504 גברים בגילאי 45-68 שנים בתוכנית הלב בהונולולו. היארעות מחלת פרקינסון (PD) נבדקה בתקופת מעקב של 30 שנה.

במהלך המעקב, 128 גברים פיתחו פרקינסון (7.1/10,000 שנות אדם). היארעות מותאמת לגיל של פרקינסון עלתה עם צריכת חלב מ-6.9/10,000 שנות אדם בגברים שלא צרכו חלב בכלל ל-14.9/10,000 שנות אדם בגברים שצרכו יותר מ-16 אוז ליום (p = 0.017). לאחר התאמה נוספת לתזונה וגורמים נוספים, היתה עלייה של פי 2.3 במחלת פרקינסון  (95% רווח בר סמך 1.3 עד 4.1) בקבוצה עם צריכת החלב הגבוהה ביותר לעומת אלו שלא צרכו חלב בכלל. השפעת צריכת החלב על מחלת פרקינסון היתה בלתי תלויה בצריכת הסידן. לסידן שמגיע מהחלב או ממקור אחר לא היה קשר נראה לעין לסיכון לפרקינסון.

 הממצאים מראים כי צריכת חלב קשורה לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון. יש צורך במחקר נוסף בכדי לברר האם ההשפעות שנצפו מתווכות ע”י נוטריינטים אחרים מלבד סידן או דרך מזהמים נוירוטוקסיים.

Neurology.2005; 64: 1047-1051

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן