מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין צריכת חלב וסידן בגילאי אמצע החיים והסיכון למחלת פרקינסון. הממצאים מבוסים על צריכה תזונתית שנצפתה בין 1965 ל-1968 ב-7,504 גברים בגילאי 45-68 שנים בתוכנית הלב בהונולולו. היארעות מחלת פרקינסון (PD) נבדקה בתקופת מעקב של 30 שנה.
במהלך המעקב, 128 גברים פיתחו פרקינסון (7.1/10,000 שנות אדם). היארעות מותאמת לגיל של פרקינסון עלתה עם צריכת חלב מ-6.9/10,000 שנות אדם בגברים שלא צרכו חלב בכלל ל-14.9/10,000 שנות אדם בגברים שצרכו יותר מ-16 אוז ליום (p = 0.017). לאחר התאמה נוספת לתזונה וגורמים נוספים, היתה עלייה של פי 2.3 במחלת פרקינסון (95% רווח בר סמך 1.3 עד 4.1) בקבוצה עם צריכת החלב הגבוהה ביותר לעומת אלו שלא צרכו חלב בכלל. השפעת צריכת החלב על מחלת פרקינסון היתה בלתי תלויה בצריכת הסידן. לסידן שמגיע מהחלב או ממקור אחר לא היה קשר נראה לעין לסיכון לפרקינסון.
הממצאים מראים כי צריכת חלב קשורה לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון. יש צורך במחקר נוסף בכדי לברר האם ההשפעות שנצפו מתווכות ע”י נוטריינטים אחרים מלבד סידן או דרך מזהמים נוירוטוקסיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!