עדויות נוספות לסיכון מוגבר בנטילת valproate במהלך ההריון (Neurology)

על-פי שלושה דיווחים שפורסמו בכתב העת Neurology, תינוקות שאימהותיהם נוטלות valproate עלולים להמצא בסיכון מוגבר להיווצרות מומים ולהופעת בעיות התפתחותיות גדולות. בניגוד לכך, לא נראה ש-lamotrigine קשור להופעת פגמים מולדים.

במחקר הראשון ביצעו החוקרים בדיקות נוירו-פסיכולוגיות סטנדרטיות בקרב 256 ילדים בגילאי6-16 שנים שנולדו ל-163 נשים הסובלות מאפילפסיה.

דרוג ה-IQ המילולי היה נמוך יותר (דרוג 84 בממוצע) בקרב ילדים שנחשפו ל-valproate במהלך העוברות, בהשוואה לילדים שנחשפו ל-carbamazepine (דרוג 94 בממוצע, ערך p = 0.003), ל-phenytoin (דרוג 99 בממוצע, ערך p = 0.002), ולאלו שאמהותיהם לא נטלו כל תרופה אנטי-אפילפטית במהלך ההריון (דרוג 92 בממוצע, ערך p < 0.001). בקרב הילדים שנחשפו ל-valproate נמצאה גם סבירות גבוהה יותר לקבלת תוצאה בטווח הנמוך הקיצוני של מדרג ה-IQ (דרוג נמוך מ-69), שעמדה על ערך של 22% לעומת ערך של 7.5% בקבוצת הילדים שלא נחשפו (ערך OR=3.47, p = 0.004).

במחקר פרוספקטיבי אחר, בדקו החוקרים ילודים של אמהות שנרשמו במרשם לשימוש בתרופות אנטי-אפילפטיות במהלך ההריון בצפון אמריקה. 1,048 מנשים אלה נטלו סוגים שונים של תרופות אנטי-אפילפטיות ואילו 149 מהן נטלו valproate בלבד במהלך הטרימסטר הראשון להריונן.

בקבוצת ה-valproate נמצאו 16 מקרים של מומים גדולים (10.7%). בהשוואה לכך, שכיחות המומים הגדולים בקרב ילודים שנחשפו ליתר הטיפולים האנטי-אפילפטיים עמדה על ערך של 2.9% (ערך OR 4.0, p < 0.001). שכיחות המומים הגדולים שדווחה במרשם האוכלוסיה הכללית עמדה על ערך של 1.62% (ערך OR 7.3, p < 0.001).

המאמר השלישי מוצא כי lamotrigine איננו קשור לסיכון מוגבר להופעת מומים גדולים. בקבוצת מחקר זו עקבו החוקרים אחר נשים שנרשמו במרשם העולמי לשימוש ב-lamotrigine במהלך ההריון בין השנים 1992-2004.

בקרב ילודיהם של 441 הנבדקות שנטלו lamotrigine בלבד במהלך הטרימסטר הראשון להריונן, הופיעו 12 מקרים של פגמים מולדים גדולים (2.9%). בקרב ילודיהם של 182 הנבדקות שנחשפו ל-lamotrigine יחד עם תרופות אחרות שאינן valproate נמצאו 5 מקרים של פגמים מולדים גדולים (2.7%). ואילו כאשר נעשה שימוש במרשם המכיל lamotrigine  וגם valproate, בקרב ילודיהם של 88 נבדקות אלה הופיעו 11 מקרי מומים גדולים (12.5%).

לתקציר הידיעה

Neurology 2005;64:938-939,949-965

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן