נמצא קשר בין תכונות האם והילוד לבין אוטם איסכמי עורקי בילוד בזמן הלידה (JAMA)

מחקר חדש מצביע על מספר גורמי סיכון אימהיים לאוטם איסכמי עורקי פרינטלי בילוד, שהינו מהגורמים הנפוצים לשיתוק מוחין המיפלגי.

במחקר מסוג case-control השתתפו 40 ילודים אשר הוגדרו כסובלים מאוטם עורקי פרינטלי על סמך הדמייהמוחית ועיון בתיקיהם הרפואיים. לכל מקרה נבחרו 3 מקרי בקרה שנבחרו באופן אקראי מתוך אוכלוסית המחקר.

החוקרים חישבו ששכיחות התופעה היתה 20 ל-100,000 לידות חיות, כאשר 85% מהילודים שלקו בתסמונת נולדו במועד. הגורמים שהופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקרב המקרים בהם נולדו ילודים שסבלו מהתסמונת (בהשוואה לקבוצת הבקרה) היו: לידה ראשונה, הפרעות בקצב הלב העוברי, ניתוח קיסרי דחוף, כוריואמניוניטיס, קרע של הקרומים זמן רב בטרם הלידה, התארכות של השלב השני של הלידה, לידת ואקום, מומים בחבל הטבור, פרה-אקלמפסיה וריבוי מי שפיר.

לאחר ניתוח הנתונים מצאו החוקרים מספר גורמי סיכון עצמאיים להופעת התסמונת- היסטוריה של חוסר פוריות, פרה-אקלמפסיה, קרע של הקרומים זמן רב לפני הלידה וכוריואמניוניטיס. קיומם של מספר גורמי סיכון בו זמנית העלה מאד את השכיחות של התסמונת.

החוקרים סיכמו שיש להמשיך ולחקור את המנגנונים באמצעותם משפיעים גורמי הסיכון הללו על ההופעה של אוטם איסכמי עורקי בילוד.

JAMA. 2005;293:723-729

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן