פרפוזיה צרברווסקולרית במשתמשי מריחואנה במהלך חודש של הפסקה מבוקרת (Neurology)

מטרת המחקר היתה לקבוע השפעות אפשריות של שימוש ארוך במריחואנה על המערכת הצרברווסקולרית במהלך חודש של הפסקה מבוקרת ולהעריך כיצד עוצמת השימוש הנוכחי השפיעה על פרפוזיה צרברווסקולרית במשתמשי מריחואנה.

החוקרים רשמו מהירות זרימת דם בעורקים צרברים קדמיים ואמצעיים באמצעות סונוגרף דופלר טרנסקרניאלי בשלוש קבוצות של משתמשי מריחואנה אשר נבדלו בעוצמת השימוש (קל: n = 11; בינוני: n = 23; כבד: n = 20) וקבוצת ביקורת (n = 18) בכדי להעריך אבנורמליות פוטנציאליות ומשכן. מהירות זרימת דם נרשמה בתוך 3 ימי אישפוז ו-28-30 ימי הפסקה מבוקרת בחולים במחלקת המחקר במטרה להעריך השפעות סאב אקוטיות של הסם וכל שינוי בעקבות ההפסקה.

אינדקס פולסטיליטי, מדד לעמידות צרברווסקולרית, ומהירות סיסטולית עלו משמעותית במשתמשי מריחואנה בהשוואה לביקורת. עליות אלו נמשכו במשתמשים הכבדים לאחר חודש הפסקה מבוקרת.

שימוש כרוני במריחואנה נמצא קשור לעלייה בעמידות צרברווסקולרית דרך שינויים בכלי דם או בפרנכימת במוח. ממצאים אלו עשויים לספק הסבר חלקי לירידה הקוגניטיבית שנצפתה בקבוצת דומה של משתמשי מריחואנה.

Neurology 2005 64: 404-405

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן