ה- MHRA ממליצה על הפסקה של טיפול בחסמי COX-2 בחולים עם גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים

מאז הפרסום של מידע חדש ממחקר קליני מארה”ב, המראה כי ישנו סיכון קרדיו-ווסקולרי מוגבר אחרי טיפול בצלקוקסיב (CELEBRA), הוציאה הסוכנות MHRA נייר זמני, המייעץ לגבי מתן מרשמים לתרופות ממשפחת חסמי COX-2. עם זאת, הסוכנות עדיין לא קיבלה מידע מהמחקר הקליני עצמו והיא מתבססת על המידע הפתוח לציבור. יעוץ מלא לגבי התרופות יינתן אחרי שהסוכנות תקבל מידע נוסף.

אלה הן כמה מן ההמלצות שהוציאה ה- MHRA:

– חולים במחלת לב איסכמית או במחלה צרברו-ווסקולרית, צריכים לעבור מטיפולבחסמי COX-2 לטיפול אלטרנטיבי, מתי שיוכלו.

– לגבי כל החולים צריך לשקול מעבר לטיפולים אלטרנטיביים, לפי שיקולים של כל חולה ובמיוחד לפי גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים ו- GI.

– ה- MHRA מזכירה, כי במרשמים של תרופות ממשפחת NSAIDS, וחסמי COX-2 ביניהם, צריך להינתן המינון הקטן ביותר האפשרי ולתקופה הקצרה ביותר.

– בחולים שעוברים לטיפול כרוני ב- NSAIDS לא סלקטיביים, ייתכן ויש צורך במתן של טיפולים המגנים על הקיבה.

לחולים המטופלים בחסמי COX-2 ממליצה ה- MHRA, כי ייקבעו תור לא דחוף לרופא, על מנת לבחון שנית את הטיפול.

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן