levobupivacaine ו-ropivacaine יעילים במידה שווה בשיכוך כאבים באמצעות חסימה עיצבית, על-פי שני מחקרים שהוצגו במפגש השנתי של ה-American Society of Anesthesiologists.
שתי התרופות קשורות לתרופה הזמינה מסחרית bupivacaine, תערובת רצמית של חומרים בעלי תמונת מראה הקרויים אננטיומרים. levobupivacaine ו-ropivacaine הם אננטיומרים S והם נחשבים לבטוחים יותר מתערובת ה-bupivacaine הרצמית משום שרעילותם למערכת העצבים המרכזית ולמערכת הקרדיווסקולרית פחותה.
החוקרים ביצעו שני מחקרים פרוספקטיביים, אקראיים וכפולי סמיות שהשוו את השימוש בשתי התרופות לאחר שיקום ה-anterior cruciate ligament (ה-ACL) ולאחר ארתרוסקופיה של הכתף.
מבנה המחקרים היה דומה. החולים חולקו באקראי לקבלת levobupivacaine או ropivacaine באופן סמוי לשם חסימת העצב המתאים, עצב ה-femoral או עצב ה-interscalene, בהתאם לניתוח הרלוונטי.
המינונים היו תמיסות של 30 סמ”ק של 0.5% levobupivacaine או של 0.5% ropivacaine. מחקר ה-ACL כלל 36 נבדקים ומחקר הכתף כלל 35 נבדקים.
לאחר החסימה העיצבית ניתנה הרדמה כללית סטנדרטית באמצעות תרופות משככות כאב בשאיפה ו-fentanyl תוך ורידי במהלך ביצוע הפרוצדורה.
קשר נוצר עם החולים באמצעות הטלפון כעבור יום אחד מהניתוח וכעבור יומיים בכדי לעקוב אחר משך האלחוש ואחר צריכת האופיאוידים שלאחר הניתוח.
אותן תוצאות התקבלו בשני המחקרים. שתי התרופות יצרו חסימה מוטורית וסנסורית למשך יום אחד בערך והחולים נזקקו לכמויות נמוכות של מורפין ביחידה לטיפול ארוטי לאחר הניתוח. החולים הראו שביעות רצון דומה בנוגע לשימוש בכל אחת מהתרופות.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים באף אחד מהפרמטרים הקליניים, כולל משך הזמן עד תחילת החסימה המוטורית והסנסורית, דרוגי רמת הכאבים ביחידה לטיפול אקוטי לאחר הניתוח, והצורך ב-fentanyl במהלך הניתוח.
התוצאות נוגדות מחקרים קודמים שהראו כי levobupivacaine פוטנטי יותר מ-ropivacaine. אולם, מציינת החוקרת שהציגה את הממצאים, מחקרים אלו בוצעו תוך שימוש באלחוש אפידורלי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!