על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה בדיקת MRI כלל-גופית היא דרך מהירה ויעילה לביצוע סריקה לגילוי גרורות, וניתנת להשוואה עם טכניקות אחרות.
החוקרים כותבים כי הרזולוציה המרחבית הגבוהה והקונטרסט המעולה המתקבל ברקמות הרכות הופכים את ה-MRI לכלי אידיאלי לגילוי פגיעות בפרנכימה ובעצם. שדה הראיה המוגבל יוצר אפשרות כיסוי של אזור אחד בגוף ומהווה מגבלה בולטת של ה-MRI הקונבנציונאלי. לאחרונה הוצע השימוש ב-MRI כלל-גופי להערכת הימצאותן של גרורות ו/או להערכה של גידולים סרטניים ראשוניים.
המחקר עורך השוואה של תוצאות ה-MRI הכלל-גופי ב-51 חולים שבהם ידוע על הימצאותם של גידולים ממאירים אל דרוג המבוסס על בדיקת ה-CT, על MRI קפדני ועל תוצאות סינטיגרפיה נוקלארית. החולים הושכבו על גבי שולחן בדיקות מסתובב בכדי ליצור תנועה מהירה של ה-isocenter של הלוע המגנטי. הדמית החזה והבטן נעשתה באמצעות fast breath-hold T2-weighted sequences במישור הרוחבי. לאחר מתן חומר ניגוד פארא-מגנטי תוך-ורידי נאספו three-dimensional gradient-echo data sets ב-5 נקודות מהגולגולת ועד לברכיים. שני רדיולוגים מנוסים תיעדו את מיקומן וגודלן של גרורות שנמצאו במוח, בריאות, בכבד ובעצמות.
זמן הבדיקה הממוצע עמד על 14.5 דקות. למרות שהשיטה איפשרה זיהוי של כל הגרורות שקוטרן עולה על 6 מ”מ במוח, בריאות ובכבד, היא החמיצה זיהוי של גרורות ריאתיות קטנות, שלא שינו את אסטרטגית הטיפול. באף אחד מ-43 החולים שבהם נמצאה מחלה גרורתית מוכחת לא נמצא העדר מוחלט של גרורות בבדיקת ה-MRI הכלל-גופית, ו-8 חולים סווגו נכונה בקבוצה שבה לא מצויות גרורות.
בדיקת ה-MRI זיהתה גרורה כבדית אחת שהוחמצה בסריקת ה-CT. גרורות בעצם התגלו ב-21 חולים באמצעות סינטיגרפיה של השלד וב-24 חולים באמצעות MRI כלל-גופי. הימצאות הגרורות הנוספות שזוהו באמצעות ה-MRI אומתה בהמשך המעקב, אך הימצאותן לא גררה שינוי של הטיפול. רגישות וספציפיות בדיקת ה-MRI הכלל-גופי, על בסיס של בדיקה לכל חולה, עמדו על ערכים של 100%.
מגבלת המחקר העיקרית היתה העדר סטנדרט אמיתי, שכן הימצאותן של כל הגרורות לא הוכחה באופן היסטולוגי.
החוקרים כותבים כי ניתן לבצע בדיקת MRI כלל-גופית בפחות מ-15 דקות ובכך לקבוע את השלב בו מצוי הגידול הסרטני. הם מציינים כי תוצאות בדיקת MRI כלל-גופית מצויות בהתאמה טובה עם שיטות האיבחון הקונבנציונאליות מבחינת תאור הגרורות ואפילו הוכחה כרגישה יותר בזיהוי גרורות בכבד ובעצם.
Radiology. 2004;233:139-148
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!