הערכה של תחלואה ותמותה חריפות בסטטוס אפילפטיקוס לא-קונבולסיבי.

Shneker BF, Fountain NB. Assessment of acute morbidity and mortality in nonconvulsive status epilepticus. Neurology 2003;61:1066-73

רקע.

סטטוס אפילפטיקוס לא קונבולסיבי מהווה כ- 20%-25% מכלל מקרי הסטטוס ומופיע ב- 8% מכל החולים בקומה ללא סימנים קליניים של פעילות פרכוסית וכן מתמיד ב-14% מהחולים לאחר בקרה של סטטוס קונבולסיבי כללי. סטטוס אפילפטיקוס לא קונבולסיבי כולל את כל מקרי הסטטוס שאינם מכילים פעילות קונבולסיבית מוטורית ולכן כולל סטטוס שהפתופיזיולוגיה שלו מגוונת.

מטרת העבודה היתה להעריך את התמותה ב סטטוס אפילפטיקוס לא קונבולסיבי ביחס למחלה חריפה, פגיעה חמורה במצב המנטלי וסיבוכים.

שיטות.

נסקרו רטרוספקטיבית 100 חולים עוקבים עם סטטוס אפילפטיקוס לא קונבולסיבי ממאגר EEG . מידע נאסף מסקירה שיטתית של תיקים רפואיים ותרשימי EEG. אטיולוגיות ספציפיות חולקו ל- 3 קבוצות: רפואית חריפה, אפילפסיה וקריפטוגנית.

תוצאות.

18 מבין 100 החולים נפטרו: 14 מ- 52 חולים עם מחלה חריפה, אחד מ- 31 חולים עם אפילפסיה ו- 3 מ-17 חולים מהקבוצה הקריפטוגנית. פגיעה במצב המנטלי היתה חמורה ב- 33 חולים, סיבוכים ארעו ב- 39 חולים והתפרקויות כלליות של תרכיבי זיז-גל הופיעו ב- 36 חולים. שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בחולים עם : 1) מחלה חריפה (27%) לעומת אפילפסיה (3%) והקבוצה הקריפטוגנית (18%), 2) פגיעה חמורה במצב המנטלי (39%) בהשוואה לחולים עם פגיעה קלה (7%), ו- 3) סיבוכים חריפים

(36%) בהשוואה לחולים ללא סיבוכים (7%). לקיום התפרקויות כלליות של תרכיבי זיז-גל ב- EEG לא היה קשר עם תמותה. לפגיעה במצב המנטלי ולאטיולוגיה היה קשר בלתי-תלוי עם תמותה.

מסקנות.

סטטוס אפילפטיקוס לא קונבולסיבי קשור עם תמותה משמעותית. התמותה קשורה עם סיבה רפואית חריפה, פגיעה חמורה במצב המנטלי והופעה של סיבוכים חריפים אך לא עם סוג ההתפרקות האפילפטיפורמית ב- EEG.

המלצות לקריאה נוספת:

 Towne AR, Waterhouse EJ, Boggs JN, et al. Prevalence of nonconvulsive status epilepticus in comatose patients. Neurology 2000;54:340-5

 DeLorenzo RJ, Waterhouse EJ, Towne AR, et al. Persistent nonconvulsive status epilepticus after control of convulsive status epilepticus. Epilepsia 1998;38:833-40.

Young GB, Jordan KG, Doig GS. An assessment of nonconvulsive seizures in the intensive care unit using continuous EEG monitoring : an investigation of variables associated with mortality. Neurology 1996;47:83-9.

Aminoff MJ. Do nonconvulsive seizures damage the brain? No. Arch Neurol 1998;55:119-20. . Young GB, Jordan GJ. Do nonconvulsive seizures damage the brain? Yes. Arch Neurol 1998;55:117-8.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן