בקרב משתתפים עם סוכרת מסוג 2 בהם תועדה הפוגה מסוכרת תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר משמעותית של מחלת כליות כרונית ומחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו שלא השיגו הפוגה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetologia.
החוקרים בחנו את הקשר בין השגת הפוגה מסוכרת בעקבות התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים לאורך 12 שנים ובין היארעות מחלת כליות כרונית ומחלות לב וכלי דם.
מחקר Look AHEAD היה מחקר רב-מרכזי, אקראי ומבוקר, להשוואת השפעות התערבות אינטנסיבית לשינוי אורחות חיים לאורך 12 שנים אל מול חינוך ותמיכה בסוכרת על הסיכון למחלות לב וכלי דם ומצבים רפואיים אחרים. החוקרים השוו את היארעות מחלות לב וכלי דם ומחלת כליות כרונית ב-4,402 ו-4,132 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, משך סוכרת ממוצע של 6 שנים), בהתאמה, על-פי השגת הפוגה מסוכרת ומשך ההפוגה.
הפוגה מסוכרת הוגדרה בנוכחות ריכוז המוגלובין מסוכרר קטן מ-6.5% בנקודת זמן יחידה, ללא טיפול תרופתי. קריטריוני KDIGO (או Kidney Disease Improving Global Outcomes) שימשו להגדרת מחלת כליות כרונית בסיכון גבוה או גבוה מאוד והיארעות מחלות לב וכלי דם הוגדרה בנוכחות אירוע מוחי, אוטם לבבי לא-פטאלי, אשפוז בשל אנגינה או תמותה קרדיווסקולארית.
במשתתפים עם עדות להפוגה כלשהי במהלך המעקב תועד שיעור נמוך ב-33% של מחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.87) ושיעור נמוך ב-40% של משלב תוצא קרדיווסקולארי (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.79) בניתוח רב-משתני שכלל תקנון להמוגלובין מסוכרר, לחץ דם, פרופיל שומנים, היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית, משך סוכרת וקבוצת ההתערבות, בהשוואה למשתתפים ללא הפוגה. היקף הירידה בסיכון היה הגדול ביותר בקרב משתתפים עם עדות להפוגה ממושכת יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ועדות להפוגה תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר משמעותית של מחלת כליות כרונית ומחלה קרדיווסקולארית, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים שלא השיגו הפוגה. הקשר עשוי להיות מושפע מהשיפור במשקל הגוף, כושר גופני, המוגלובין מסוכרר ורמות LDL.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!