טיפול במעכבי PDE5 עם ניטרטים בגברים עם מחלה כלילית יציבה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול במעכבי PDE5 כנגד הפרעות זקפה מלווה בסיכון מופחת לתמותה, בהשוואה להעדר טיפול להפרעות זקפה לאחר אוטם לבבי. בספרות הרפואית ישנם נתונים סותרים אודות ההשפעה של טיפול במעכבי PDE5 על התמותה כאשר זה ניתן בשילוב עם טיפול בניטרטים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי PDE5 ובין התוצאות הקרדיווסקולאריות גברים עם מחלה כלילית יציבה תחת טיפול תרופתי בניטרטים.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Swedish Patient Register ו-Prescribed Drug Register וכללו גברים עם היסטוריה של אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה בין השנים 2006 עד 2013, אשר ניפקו שני מרשמים לטיפול בניטרטים בתוך שישה חודשים. חשיפה הוגדרה כניפוק של לפחות שני מרשמים לטיפול במעכבי PDE5.
ניתוח רב-משתני שימש להערכת הסיכון לתמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית ותמותה שאינה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, אי-ספיקת לב, רה-וסקולריזציה לבבית ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
מדגם המחקר כלל 55,777 גברים תחת טיפול בניטרטים ו-5,710 גברים תחת טיפול בניטרטים ומעכב PDE5. הטיפול המשולב במעכב PDE5 עם ניטרטים לווה בסיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכון של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.28-1.51), תמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.62), תמותה שאינה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.27-1.54), אוטם לבבי (יחס סיכון של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.55-1.90), אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.48-1.90), רה-וסקולריזציה לבבית (יחס סיכון של 1.95, רווח בר-סמך 95% של 1.78-2.13) וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.70, רווח בר-סמך 95% של 1.58-1.83).
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לנקוט משנה זהירות טרם מתן טיפול במעכבי PDE5 לחולים עם מחלה קרדיווסקולארית תחת טיפול בניטרטים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!