מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פחות מ-2% מהחולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני ספוראדי צפויים להישנות מחלתם לאחר ניתוח לכריתת פאראתירואיד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרפאראתירואידיזם ראשוני הינו הגורם הנפוץ ביותר להיפרקלצמיה, אם כי אין נתונים מספקים אודות שיעורי ההישנות בטווח הרחוק לאחר התערבות ניתוחית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת שיעורי הישנות בטווח הארוך לאחר ניתוח מוצלח לכריתת פאראתירואיד לטיפול בחולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני ספוראדי.

החוקרים השלימו סקירה מקיפה של הספרות הרפואית, כולל חיפוש במאגרי PubMed, EMBASE, Cochrane, EBSCO_CINAHL, Ovid, Scopus ו-Google Scholar לזיהוי מחקרים תצפיתיים שדיווחו על מעקב לאורך לפחות חמש שנים לאחר התערבות ניתוחית.

בסופו של דבר, הסקירה כללה 34 מחקרים מתאימים עם 30,658 משתתפים. מבין אלו, שיעורי הישנות לאחר התערבות ניתוחית עמדו על 1.1% (350 חולים).

מטה-אנליזה להערכת סיכויי ההישנות הדגימה שיעורי הישנות כוללים של 1.56% (רווח בר-סמך 95% של 0.96-2.28%). שיעורי ההישנות לאחר חמש שנים עמדו על 0.23% ושיעורי ההישנות לאחר עשר שנים עמדו על 1.03%.

מניתוח הנתונים עלה כי לא היה הבדל מובהק סטטיסטית לאחר תקנון לגודל המחקר, אבחנה, או גישה ניתוחית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שיעורי הישנות היפרפאראתירואידיזם ראשוני לאחר התערבות ניתוחית נעים סביב 1.5%. האבחנה הראשונית וסוג הפרוצדורה לא השפיעו על שיעורי ההישנות. ממצאים אלו תומכים בחשיבות מעקב ארוך-טווח אחר חולים אלו לזיהוי הישנות המחלה.

J Clin Endocrinol Metab, June 3, 2023