פרופ’ דנה וולף, רופאה בכירה במרכז הרפואי הדסה למחלות זיהומיות ומומחית בתחום הווירולוגיה, זכתה בפרס מפעל הפיס לאומנויות ולמדעים ע”ש לנדאו לשנת 2014, המוענק לחוקרים ומדענים בגין פעילות מצטיינת ותרומתם


פרס מפעל הפיס ע”ש לנדאו, מוענק מידי שנה לחוקרים ולאומנים שהגיעו להישגים בתחומם ותרמו תרומה משמעותית לקידום התרבות והמדע בישראל.

גובה הפרס עומד על 100,000 בכל קטגוריה.

ועדות שיפוט מקצועיות שהוקמו לכל תחום, המורכבות ממדענים מובילים מהאקדמיות השונות, הם שבחרו את הזוכים.

פרופ’ דנה וולף, רופאה בכירה למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה לווירולוגיה קלינית בהדסה, ומחזיקת הקתדרה ע”ש צ’אנוק לווירולוגיה באוניברסיטה העברית.

היא בוגרת ביה”ס לרפואה של האוניברסיטה העברית אשר השלימה את התמחותה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות בבית החולים הדסה. את ההשתלמות בווירולוגיה בסיסית וקלינית עשתה באוניברסיטת קליפורניה בסן דיאגו, במעבדת הרפרנס הוירולוגית של מדינת קליפורניה בברקלי, ובהמשך באוניברסיטת סטנפורד.  החל משנת 1996 היא רופאה בכירה במחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, ומשנת 2001 היא מנהלת את היחידה לווירולוגיה קלינית בבית החולים הדסה.

הפרס הוענק לפרופ’ וולף על הישגיה כרופאה-חוקרת וירולוגית העוסקת הן במחקר הבסיסי והן במחקר הקליני.

מחקריה העיקריים מתמקדים בהיבטים שונים הקשורים להדבקה של בני אדם עם נגיף הציטומגלו (CMV ). נגיף זה מהווה בעיה רפואית קשה בחולים מדוכאי חיסון כמו בחולי איידס , סרטן, ומושתלים, וגורם למומי לידה ולפיגור התפתחותי בעקבות הדבקת העובר בעת ההריון. במחקריה הבסיסיים עוסקת פרופ’ וולף בפענוח של מנגנוני ההדבקה, ההתרבות וההתפשטות של הנגיף ובחקר מעבר הנגיף בין האם-שליה-עובר.

מחקריה המעשיים הובילו לגילוי מנגנוני התפתחות העמידות של נגיף הציטומגלו לתרופות, ולאיפיון מולקולות חדשות אשר משמשות כבסיס לפתוח תרופות חדשות. עבודתה של פרופ’ וולף מוכרת ומוערכת בקהילה המדעית העולמית, ויש לה שיתופי פעולה נרחבים עם חוקרים ורופאים בארץ ובעולם.

נמסר על ידי הדר אלבוים, מ’מ דוברת המרכז הרפואי הדסה 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן