בארה”ב שכיחות גבוהה של מחלת כליות כרונית בחולים עם קדם-יתר לחץ דם או יתר לחץ דם לא-מאובחן, כך מדווחים חוקרים במהדורת מאי של Hypertension.
החוקרים מאוניברסיטת ג’ון הופקינס בבולטימור, מרילנד, התבססו על נתוני NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) (1999-2006) במטרה להעריך את שכיחות מחלת כליות כרונית ב-17,794 מבוגרים, שסווגו לפי קטגוריות יתר לחץ דם.
בסה”כ, 5832 נבדקים סבלו מיתר לחץ דם ידוע, 3,046 אובחנו עם יתר לחץ דם לא-מאובחן, 3,719 אובחנו עם קדם יתר לחץ דם (לחץ דם סיסטולי בטווח 120-139 מ”מ כספית או לחץ דם דיאסטולי בטווח 80-90 מ”מ כספית), ו-5,197 היו בעלי לחץ דם תקין.
החוקרים הגדירו מחלת כליות כרונית בנוכחות eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) של מתחת ל-60mL/min/1.73m2 או יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של מעל 30 מ”ג לגרם.
מניתוח רב-משתנים, תוך תקנון לגיל, מין ומוצא, עולה כי 17.3% מהחולים עם קדם יתר לחץ דם, ו-22.0% מאלו עם יתר לחץ דם לא-מאובחן, סבלו ממחלת כליות כרונית, זאת בהשוואה ל-27.5% מהחולים עם יתר לחץ דם מאובחן ו-13.4% מאלו עם ערכי לחץ דם תקינים.
הערכות החוקרים השתנו בתלות במדדים ששימשו להגדרת מחלת כליות. למאקרואלבומינוריה היה הקשר הבולט ביותר עם עליה בקטגורית לחץ דם (OR = 2.37). אך החוקרים טוענים כי שכיחות מחלת כליות עלתה לאורך טווח קטגוריות יתר לחץ דם, ללא קשר לאופן הגדרת מחלת כליות.
גורמי סיכון למחלת כליות כרונית היו דומים בכל קטגוריות לחץ דם.
הצעד הבא יהיה לקבוע את יחס עלות-תועלת של בדיקות סקר של חולים עם קדם יתר לחץ דם להערכת מחלת כליות כרונית, ולהעריך אם התערבויות המכוונות לחולים עם קדם יתר לחץ דם עשויות להביא לירידה בתחלואה ובתמותה עקב מחלת כליות כרונית.
במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר הזהירו המומחים כי אל לרופאים להתבסס אך ורק על נוכחות יתר לחץ דם בהחלטה לערוך בדיקות סקר למחלת כליות כרונית בקרב חולים בסיכון גבוה, דוגמת חולי סוכרת. הם מוסיפים כי לאור השכיחות הגבוהה של יתר לחץ דם ממוסך ותסמונת חלוק-לבן, ניתן לשפר את הערכת לחץ דם באמצעות ניטור ביתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!