מחקר ה-ECMO השיתופי בבריטניה מעלה הזדמנות לבחון את שיעורי התמותה והמורבידיות הקשורים למדיניות ה-ECMO בהשוואה לטיפול הקונבנציונאלי. בעבר נמצא כי השיפור בשיעורי ההישרדות בקבוצת ה-ECMO לא הוטה בשל עליה בשיעור הליקויים שנתגלו בגיל 4 שנים, אך הילדים היו צעירים מדי מכדי לבחון את יכולות הלמידה שלהם והשפעות אחרות לטווח הארוך יותר.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של מדיניות זו בילדים בגילאי 7 שנים. פסיכולוג בחן 90 מתוך 100 הילדים שהיו זמינים למעקב, ללא ידע קודם אודות הטיפול שניתן להם. ההערכות נערכו בבתי הספר בתוך 3 חודשים מגיל 7 שנים.
ב-68 מתוך 89 ילדים (76%) נמצאה רמה קוגנטיבית בתוך הטווח התקין. שכיחויות מקרי בעיות הלמידה היו דומות בשתי הקבוצות. רמה גבוהה יותר של תחלואה נשימתית ועליה בסיכון להופעת בעיות התנהגות הופיעו בקרב ילדים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי גם בגיל 7 שנים. דיווח על אובדן שמיעה סנסורי-נוירלי מתקדם התקבל בשתי הקבוצות.
החוקרים מסיקים כי נראה שתהליכי המחלה המצויים בבסיס הבעיה הינם הגורם המשפיע ביותר על המורבידיות בגיל 7 שנים. הם מסכמים כי ההשפעה המועילה של מדיניות ה-ECMO נשמרת גם בגיל 7 שנים.
PEDIATRICS Vol. 117 No. 5 May 2006, pp. e845-e854
הערות עורך:
גם מחקר זה מוכיח שרב הבעיות ארוכות הטווח שיוחסו לטיפול ב-ECMO אחראית המחלה הבסיסית ולאו דווקא הטיפול. נראה כי המגמה העולמית הינה ירידה בשימוש ב-ECMO ביילודים, גם ללא קשר לתוצאות מחקר זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!