המנינגוקוקוס חיידק אלים, הגורם לדלקת קרום המוח המתקדמת במהירות רבה. בארצות מפותחות הזיהום המנינגוקוקלי – הגורם העיקרי למוות ממחלות מדבקות. על אף הטיפול האנטיביוטי ושיטות תמיכה מתקדמות כ 10% מהנדבקים ימותו מהמחלה. לעיתים, משך המחלה מתחילתה ועד סופה הקטלני, עניין של שעות בלבד. האבחנה המוקדמת והטיפול המידי, הם שני הגורמים הקריטיים להצלת החולים. עובדה היא שבמספר רב של מקרים האבחנה הראשונית מתעכבת. כסיבה לעיכוב האבחנה מקובל לחשוב, שרופא העובד בקהילה נחשף למעט מקרים והוא חסר את המיומנות  לזהות דלקת קרום המוח בבדיקה ראשונה. החוקרים מוסיפים כטענה, כי התמונה הקלינית המתוארת בספרי לימוד, מתארת שלב מאוחר יחסית של המחלה. מטרת המחקר לפנינו לגלות סימנים מוקדמים של המחלה, שיאפשרו לנו לקצר את זמן  עד לאבחנה.

החוקרים בדקו תיקי ילדים שחלו בזיהומים מנינגוקוקליים באזור אוקספורד, אנגליה. נכללו מקרים בהם החיידק זוהה בשיטות מיקרוביולוגיות וכן מקרים שאובחנו כמחלה מנינגוקוקלית רק על סמך מהלך קליני אופייני. בנוסף נעזרו החוקרים במידע מההורים שהתקבל תוך שלושה חודשים  מאז תום המחלה או הופעת המוות. המידע התקבל על ידי שאלון או על ידי  ראיון אישי עם אחד החוקרים. נבדקו הפרטים של 448 ילדים, 66%  מביניהם לקו במחלה שהייתה בעיקר אלח דם septicemia– , ב 22% המהלך הקליני היה מנינגיאלי. ב 12% מהמקרים התמונה הייתה מעורבת. ברוב המקרים בדיקות מעבדה הוכיחו,  שזן המנינגוקוקוס היה שייך לקבוצה B או C.

השאלה הראשונה, איזו תמונה קלינית הייתה קטלנית יותר, אלח דם או תמונה מנינגיאלית?  נמצא כי מספר רב יותר של ילדים מתו כאשר המהלך הקליני היה של אלח דם. התוצאות הדגישו את הצורך החיוני  של אבחנה מוקדמת וטיפול מידי.

אצל 50% המחלה אובחנה בביקור הראשון אצל הרופא והם הופנו מיד לבית החולים. בילדים בגילים 15-16  האבחנה נידחת בממוצע 22 שעות עד לאשפוז. ככל שהילדים צעירים יותר, האבחנה והאשפוז היו מהירים יותר- בממוצע 13 שעות מתחילת סימני המחלה. 

אלו סימנים מופיעים ראשונים ומעלים את החשד לזיהום מנינגוקוקלי ?  בדרך כלל  הסימנים הראשונים אינם ספציפיים ונמשכים כארבע שעות:- לדוגמא עלייה בחום הגוף, אי שקט, חוסר תיאבון, בחילות והקאות. בילדים מעל גיל חמש, מופיע גם כאב ראש. 

הסימנים הספציפיים הראשונים המופיעים ללא אבחנת גיל, הם סימני אלח דם כאבי רגליים, צבע חריג של העור וכפות רגליים וידיים קרות. הממצא הזה הוא המסר העיקרי של הסקירה. בעבר, למדנו כי סימנים ראשונים של זיהום מנינגוקוקלי הם קשיון עורף, בליטה של המרפס אם עדיין הוא פתוח, ופריחה הנגרמת משטפי דם קטנים מתחת לעור. מאמר זה בא ללמדנו כי סימנים אלה הם סימנים מאוחרים. עלינו להיות ערים לסימנים ספציפיים מוקדמים, שהם  תלונה של כאבי רגליים שהופיעו באופן פתאומי, לשנוי בצבע העור חוורון או כתמים –  וקירור של כפות הידיים והרגליים אשר מופיעים בממוצע כעבור שמונה שעות. סימנים אחרים המחשידים לאלח דם- ישנוניות, קוצר נשימה, שלשול – וילדים גדולים סובלים גם מצימאון. סימנים אלה מתגלים כעבור שמונה שעות. 

הפריחה מהווה סימן מאוחר. בתחילתה, היא בלתי ספציפית. הפריחה האופיינית, הפטכיות הקטנות ושטפי הדם הגדולים  מופיעים רק  בשלב מאוחר יותר. הופעת פריחה זאת היא אשר בדרך כלל מדרבנת את ההורים  להתייעץ עם הרופא.          

סימנים מאוחרים יותר סימני דלקת קרום המוח, קשיון עורף, בליטה של המרפס הקדמי ורתיעה מאור. כל אלה מופיעים כעבור שתים עשרי שעות.          

בסיכום החוקרים טוענים, כי  אסור לחכות להופעת קשיון העורף  ופריחה  כדי לחשוד בזיהום מנינגוקוקלי. הופעה פתאומית של כאבים בשתי הרגליים, חיוורון או הופעת כתמים ברגליים וקור של כפות הידיים והרגליים הם הם הסימנים אשר האמורים להדליק אצלנו את נורה אדומה ולחשודשהחולה  לפנינו לקה בזיהום מנינגוקוקלי. 

המאמר הופיע בעיתן Lancet    מיום   4 לפברואר   2006.   

Clinical recognition of meningococcal disease in children and adolescents

Thompson M, Ninis N, Perera R et al

Lancet 2006;367:397-403