פרופ’ שטיינברג מנהל את היחידה לאתיקה רפואית בבי”ח שערי צדק. יצאנו לשוחח עמו בנושא שעלה לאחרונה לכותרות: בחירת מין היילוד ודנו בשאלות האתיות והרפואיות הנוגעות בדבר. את הראיון יזם וערך פרופ’ זרם פריאר, עורך המגזין הפדיאטרי JCP .
החוקרים מתארים את ההשפעות ארוכות הטווח של הנזק החמצוני שאליו נחשפים הפגים בעת שהותם בפגייה על מחלות כרוניות בגיל המבוגר
החוקרים מסכמים את הידע מדעי לגבי מועד ביצוע ה־MRI בפגים קטנים על מנת לקבל מידע לגבי הפרוגנוזה העתידית
המחקר התמקד בהשפעות ארוכות הטווח של לידה מוקדמת ושל משקל לידה נמוך
במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)
אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת
פגיעה במסלולי ביופטרין ומטבוליזם ויטמינים כקישור אפשרי בין חשיפה לעישון ללידה מוקדמת
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!