תפישות מוטעות ברפואת ילדים, אלו צילומים מיותרים ? jc 439

לעיתים קרובות אני רואה ילדים הסובלים מכאבי בטן כרוניים. לפעמים הם באים מצוידים עם צלום “בטן ריק”. לא נראה לי שהצילום, והקרינה המתלווים אליו, מוצדקים.

התייעצתי עם ד”ר דרורה פישר, מנהלת היחידה לרנטגן ילדים, במרכז הרפואי שערי צדק. 

סיכמנו שקיימים מספר מצבים בהם צילום “בטן ריק” מוצדק ללא ספק. שתי הוריות ברורות לצילום בטן ריק הן כאשר קיים חשד לאוויר חפשי מתחת לסרעפת לדוגמא אחרי פרפורציה, ושנית כדי לאשר חסימת המעי על ידי תמונה של מפלסי  נוזלים.

דעת ד”ר פישר, שצילום “בטן ריק” עדיין בשימוש נרחב במקרים לחשד לאבני כליות, אך הסכימה אתי שאותו המידע אפשר גם להשיג מבדיקת אולטרה-סאונד של הבטן, וללא צורך לחשיפת החולה לקרינה.

הסכמנו פה אחד מתי בשום אופן לא לצלם.  אין הצדקה לבדיקת צלום “בטן ריק” במקרים הסובלים מעצירות, כדי להוכיח שהסגמויד אמנם מלא צואה. כאשר יש עצירות האם לא מטפלים  גם ללא אישור הצילום ? אם כן איזו הצדקה יש לצלם ? 

עוד מצב בו צלום הוא מיותר הוא בילד או בילדה הסובלים מכאבי בטן כרוניים. במקרים אלה ניתן לדלות יותר מידע על ידי שיחה בארבע עיניים עם אם החולה, מאשר מצילום “בטן ריק”. ספק גם אם תבחין נשיפה לגלות  זיהום בהליקובקטר יגלה לנו הסיבה האמיתית לכאבי הבטן, כי טרם הוכח שזיהום בהליקובקטר אמנן גורם לכאבי בטן כאשר אין כיב פפטי. 

בהזדמנות זו בררתי גם לגבי הצורך לצלם את הגולגולת במקרים של חשד לשבר. ברור כי ברוב המקרים הסיבה לצילום היא  מדיקו-לגלית ולא רפואית, ואין לנו ברירה אלא לצלם. אך מה עדיף צילום או בדיקת טומוגרפיה ממחושבת ?  התשובה היא כי כדי לגלות שבר קווי, צילום פשוט מדויק יותר, ואילו לגלות דימום תוך גולגולתי, אם קיים חשד כזה, עדיף להזמין טומוגרפיה ממוחשבת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן