הפרעות שינה אצל ילדים – הנושא הבולט השנה בספרות הפדיטארית ע”פ בחירתו של עורך מאמרי המערכת במדור הפדיאטרי, פרופ’ זרם פריאר

הפרעות שינה ותוצאותיהן תפשו מקום נכבד בספרות המקצועית הפדיאטרית בשנה שעברה, וסיכומים של מחקרים בנידון  הופיעו גם בעיתוני הבוקר (הארץ 20/12/04). הנושא  IN”   ויתכן שבעבר רופאי הילדים לא הקדישו מספיק מחשבה לנושא זה. לא בכדי כתב המשורר Shakespeare   בזכות השינה.

            הבאנו שלושה מאמרים בזמן האחרון המטפלים בהיבטים שונים של נושא השינה:

            המחקר הראשון בדק באיזו מידה רופאי ילדים במרפאה ראשונית מאבחנים הפרעות בשינה ומתייחסים אליהן. מהמחקר עולה שחלק ניכר של רופאי הילדים מתעלמים מהפרעות בשינה, וכי הם בדעה שהבעיה אינה בתחום ההתמחות שלהם.

            המחקר השני בדק ילדים הנוחרים בלילה, בהנחה שהנחירה מלמדת על  היצרות דרכי הנשימה,  מלווה בשינה מופרעת ומקצרת זמן השינה. בילדים הסובלים מהפרעות בשינה אלה, נמצאה ירידה ביכולת הקוגניטיבית ובכושר הביצועי, וכן ירידה בזיכרון בהבנה  ובכושר הריכוז. 

            המחקר השלישי חשוב במיוחד, כי הוא נוגע בבעיה קשה להורים, במיוחד לאמהות, בעיה  שטרם למדנו להתמודד אתה התינוק הסובל מבכי טורדני לאחר גיל שלושה חודשים, בכי הפוגם בשעות השינה של התינוק ושל הוריו.

            כאשר תינוקות   אלה נבדקו בגיל חמש שנים, התברר שגם הם סבלו  מהפרעות קוגניטיביות. ההתפתחות הקוגניטיבית היתה איטית יותר ומנת המשכל הכללי היתה נמוכה ב 9 נקודות בקבוצה שהוגדרה כסובלת מבכי טורדני. נמצא גם כי נפגעה היכולת הביצועית והתפתחות השפה. כן נצפו נזק בהתפתחות המוטורית העדינה, בעיות במשמעת ותופעת פעילות יתר hyperactivity.

            ממצאים אלה מעידים שהפרעה בשינה היא בעיה עם השלכות על איכות החיים ועל ההתפתחות של ילדינו, ורצוי שנתמקד בזיהוי ילדים אלה ובטיפולם.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן