אחד ההבדלים בין רפואה קונבנציונלית לבין רפואה משלימה או אלטרנטיבית הוא, שברפואה קונבנציונלית, שמרנית, מושקע מאמץ להוכיח באופן סטטיסטי שקיימת מובהקות   בתוצאות המחקרים השונים. מנגד ברפואה משלימה הדרישות פחות מחמירות, ורושם סובייקטיבי של השפעה מיטיבה יהיה קביל כהצלחה בטיפול.

המאמר לפנינו  מנסה לגשר בין השיטה המערבית לבין הרפואה המשלימה. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן להוכיח בעיבוד סטטיסטי המקובל אצלנו, שהאקופונקטורה מועילה כאמצעי טיפול בנזלת אלרגית בילדים.

לא בכדי בא המחקר מהעיר הונג-קונג, עיר בה התרבות הסינית והאירופאית נפגשת. סין כזכור, היא עריסתה של שיטת האקופונקטורה.

במחקר נכללו 70 ילדים בגיל ממוצע של 11 שנים שסבלו מנזלת אלרגית. החולים  חולקו באקראי לאחת משתי קבוצות קבוצה אחת טופלה באקופונקטורה אמיתית והשנייה באקופונקטורה מדומה. מכאן שהמחקר נערך כפול סמיות. עצמת המחלה נאמד לפי סולם קליני בו על החולים להגדיר את תלונותיהם.  בנוסף להערכה קלינית, החולים עברו מספר בדיקות מעבדתיות לפני תחילת המחקר, כולל ספירת אאוסינופילים בדם, מספר האאוסינופילים בהפרשת האף, רמת אימונוגלובולין E ובדיקות עור לאלרגנים מצויים. בתום תקופת המחקר החוקרים חזרו על בדיקות אלה. לכן אפשר לסווג את הבדיקות למספר בדיקות אובייקטיביות ובדיקה סובייקטיבית אחת. (הערת העורך: זאת נקודה חשובה כאשר נגיע בהמשך להערכת המאמר. )

לפני שנגיע לתיאור מהלך המחקר כדאי גם שנבין אקופונקטורה מדומה מה היא?  מתברר כי גם באקופונקטורה מדומה נעשה דיקור העור. גם מקומות הטיפול ה acupoints בשפה המקצועית היו זהים.

אם כן במה ההבדל בין אקופונקטורה  אמיתית ואקופונקטורה מדומה ?

ההבדל הוא בעומק החדירה ובתנועות המחט לאחר החדירה. באקופונקטורה אמיתית המחט הוחדרה לעומק של סנטימטר או יותר עד שהחולה הרגיש בתחושת נימול. אחר כך המטפל הזיז את המחט לכוון השעון לחמש דקות ובכוון הנגדי לחמש דקות וחוזר חלילה. באקופונקטורה מדומה המחט הוחדרה  לעומק של 3 מ”מ בלבד, המטפל נזהר לא לגרום לתחושת נימול  ולא נעשתה שום תנועה סיבובית.

הערת העורך:

המחקר התנהל בשלושה שלבים:

בשלב ראשון, שנמשך ארבעה שבועות, החולים למדו את השיטה. מדי בוקר היה עליהם למלא שאלון ולתאר את אופי תלונותיהם :- גרוד, קושי בנשימה דרך האף, נזלת והתעטשות ועל זה הוסיפו את עצמת כל אחת מתלונות אלה.

כעבור ארבעה שבועות החל שלב הטיפול שנמשך שמונה שבועות. כל שבוע הילדים בשתי הקבוצות קבלו שני טיפולי אקופונקטורה. גם בתקופה זו היה עליהם למלא את השאלון היומי. בתום תקופת המחקר הילדים המשיכו במעקב לתקופה של 12 שבועות.

בניתוח התוצאות נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בשתי הקבוצות בעצמת התלונות. לקבוצה המטופלת היו יותר ימים  ללא תלונות כלל. בימים בהם החולה סבל, עצמת התלונות הייתה  חלשה יותר בקבוצה המטופלת.

בבדיקות האובייקטיביות, לדוגמא ספירת האאוסינופילים בדם ובהפרשות האף, לא נמצא  הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. תופעות לוואי נמצאו במידה שווה בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי זה המחקר כפול סמיות הראשון שנערך אשר הראה, שהאקו- פונקטורה אכן  משפרת את הסבל של חולי נזלת כרונית. שיפור זה נמשך כעשרה שבועות. מכאן שיש לחזור על הטיפול לעיתים מזומנות.  

החוקרים מצטטים עבודה,  שהתפרסמה  בנידון, ובה נמצאה דווקא ירידה בפרמטרים האובייקטיבים כגון ספירת האאוסינופילים  לאחר טיפול באקופונקטורה.

הערת העורך: בשנים האחרונות אנחנו ערים לשינוי בגישתנו כלפי הרפואה האלטרנטיבית. בתי חולים פתחו יחידות לטיפולים אלה וקופות החולים הקימו מרפאות במקצוע הרפואה המשלימה. שאלתי את עצמי האם השנוי בגישה נובע משכנוע כי לרפואה המשלימה תפקיד אמיתי בטיפול בחולים או האם הגופים המספקים לנו שירותי בריאות  נכנעו ללחץ דעת הקהל ?

שאלתי את עצמי גם, מדוע לא ניתן להעמיד שיטות הרפואה האלטרנטיבית למבחן סטטיסטי האם לא ניתן להוכיח את יעילותם בשיטות הנדרשות ברפואה המערבית ?

המאמר שסקרנו הוא צעד בכוון הנכון. נזלת אלרגית, בעיה שהרפואה הקונבנציונאלית טרם למדה להתמודד אתה. ואם יש שיטה המביאה מזור לחולים הלוקים במחלה זו, אנו נלמד אותה. לי אישית בעיה אחת, והיא שהמאמר שהבאנו אינו משכנע אותי, כי יש לי תחושה שהמטופלים אמנם ידעו לאיזו קבוצה הם שייכים, וידיעה זו השפיעה על תשובתם. המסקנה מחקרים נוספים שיאפשרו לרפואה האלטרנטיבית להפוך לרפואה ארתודוקסית, ושנית להבחין בשיטות  שאינן מועילות בלשון המעטה, ולמתוח קו ברור בין רפואה לבין שרלטנות. 

המאמר הופיע בירחון   Pediatrics מחודש נובמבר 2004.

A double-blind, randomized, placebo-controlled trial of acupuncture for the treatment of childhood persistent allergic rhinitis.

Pediatrics  2004;114:1242-7.