בימים אלה, הבדיקה לרמת הכולסטרול  בדם הפכה לשגרתית גם בילדים, והתברר לנו כי מספר ניכר של ילדים סובלים מעלייה בכולסטרול בדם עם רקע משפחתי. כיום הטיפול התרופתי בסטטינים מקובל ויעיל במבוגרים, אך בילדים הניסיון בתרופות השייכות לקבוצת הסטטינים, בינתיים דל מאד. יש סיכוי שהניסיון הנלמד עתה, יעזור לנו בעתיד לתכנן גישה מושכלת לטיפול תרופתי גם בילדים.

השאלה מתי נתייחס לרמה מסוכנת של כולסטרול בדם רמה הדורשת ברור משפחתי ותחילת טיפול ? 

            כאשר נגלה בבדיקת הדם רמת LDL-כולסטרול  העולה על 120 מ”ג% נחליט על הצורך לבצע ברור משפחתי יסודי. אך חשוב לזכור במיוחד, לברר גם את רמת ה HDL-כולסטרול, הכולסטרול הטוב, המגן נגד הנזק העלול להיגרם מה LDL-כולסטרול. בטרם ניגש לטיפול  חייבים אנחנו לקחת בחשבון את  שני סוגי הכולסטרול ורצוי  להתייעץ במומחה לליפידים בדם.

המנגנון המולקולרי האחראי להופעת היפרכולסטרולמיה משפחתית, מוטציה בגן

לקולטנים  – לרצפטורים- ל  LDL– כולסטרול. מיעוט קולטנים ל  LDL כולסטרול  פוגע בקליטת שומן זה ברקמות, ומעלה את רמתו בדם וזה מחולל נזק לאינטימה בכלי הדם בכל הרקמות. ברור לנו, כי בטווח הארוך בלי טיפול מונע, יסבול החולה ממחלת לב ומעלייה בלחץ הדם. לא מכבר דיווחנו בג’ורנל קלוב על מחקר שהראה כבר בגיל 12 שנים בלבד, נערים הסובלים מהצורה ההטרוזיגותית של היפרכולסטרולמיה. בדיקת Doppler  של עורק הראש- ה carotid- – הראתה התעבות של דופן כלי הדם. אם כן  בדיקת ה Doppler מגלה שינויים פתולוגיים בכלי הדם  בעוד החולה העתידי ילד.  בשלב זה הנזק לכלי הדם הפיך, כמובן  בתנאי שנתחיל טיפול מוקדם.    

            מקובל, בשלב ראשון טיפול בדיאטה דלת כולסטרול.  טיפול זה מסוגל להוריד את רמת הכולסטרול בדם בכ 10% בלבד. רוב הכולסטרול בגוף  נובע מיצירה אנדוגנית שאינה מושפעת מהדיאטה. 

            להפחתת כמות הכולסטרול במחזור הדם אנחנו נעזרים בשלוש קבוצות של תרופות :

1          תרופות מקבוצת השרפים, ה resins דוגמת ה  cholestyramine שהיו בשימוש בעבר. הרופאים נמנעו מלתת אותה בגלל ריבוי תופעות הלוואי.   

2          הקבוצה השניה, עתירת הצלחות במבוגרים, קבוצת הסטטינים ששמם המלא הוא hydroxy-methyl-glutaryl CoA reductase inhibitors

3         בקבוצה השלישית נמצאות תרופות המעכבות ספיגת כולסטרול במעי.

            נתחיל בקבוצה השניה: יעילות הסטטינים בילדים נבדקה במספר מחקרים. נזכיר שנים:

            נתחיל במחקר שבדק את יעילות הסטטינים בנוער מגיל 10 ועד 17 שנה. המחקר

נמשך 26  שבועות. מינון תרופת הatorvastatin היה 40 מ”ג ליום, ובתום תקופת הטיפול

רמת ה LDL– כולסטרול בדם ירדה ל  40% מהרמה בתחילת הטיפול.

במחקר שני נמצא כי גם במינון נמוך 5 מ”ג ליום של simvastatin למשך שנה

ניתן להשיג ירידה ברמת ה LDL-כולסטרול.  יעילות הטיפול עלתה בהתאם למינון התרופה. מנה של 20 מ”ג ליום הורידה את רמת ה LDL-כולסטרול ב 36%.  מעבר לירידה ברמת ה LDL-כולסטרול בדם, ניתן להוכיח שדופן כלי הדם נעשה דק יותר והאנדותל תפקד בצורה טובה יותר. ממצא זה חשוב ביותר כי הוא מראה שהנזק לדופן כלי הדם, לפחות בשלבים המוקדמים של המחלה, הפיך, וכי אפשר למנוע הנזק הנגרם מרמות גבוהות של כולסטרול.

            בנוסף לתרופות, עלינו ללוות כל ילד שנמצא סובל  מהיפרכולסטרולמיה, ולברר את תולדות משפחתו ויש להתייחס לתגובת הילד לטיפול. נגלה מקרים בהם אחד ההורים נפטר מוקדם כתוצאה ממחלת לב.  ולא נופתע אם יתברר שהילד החולה סובל מחרדות ממוות.  חשוב במקרים אלה שנשב ונסביר לחולה את ההשפעה החיובית של התרופה במניעת נזק ללב ולכלי הדם.

            נחזור לקבוצה השלישית:- תרופות המעכבות ספיגת הכולסטרול. תרופות אלה  נחקרות כעת. לקבוצת תרופות זו  השפעה נוספת,  והיא התרבות קולטנים לכולסטרול בגוף, והורדת רמת הכולסטרול בדם. השפעת התרופות על דופן כלי הדם לא ברורה. לכן בשלב זה יש להעדיף את הסטטינים. 

            מהמאמר לפנינו עולה גישה נוספת וזאת נחקרת עתה, מתן  סטטינים ובמקביל מעכבי ספיגה. היתרונות כמובן בירידה ברמות כולסטרול בדם הנובעת משימוש בשתי התרופות. בנוסף הסטטינים מונעים נזק לכלי הדם, או משפרים נזק זה אם הוא כבר קיים. יתרון תיאורטי בטיפול המשולב – הוא מאפשר מינון נמוך בסטטינים ומונע תופעות לוואי אפשריות. כדאי להימנע מטיפול זה עד לקבלת תוצאות הניסויים הקליניים המבוקרים.

            הסקירה הופיעה בעיתון  2004;15:405-11.   Current opinion in Lipidology