הרפואה בראי ההיסטוריה ספר הרפואה הראשון בשפה האנגלית, מתוך jc 405 , חינם


ספר הרפואה הראשון בשפה האנגלית יצא לאור בשנת 1553, כששים שנה לאחר “המצאת הדפוס”. המחבר Thomas Phaire נולד בערך בשנת 1510.

למרות שהיה עורך דין, עסק גם ברפואה במשך 20 שנה. את בקשתו לתואר כרופא הגיש בשנת 1559 והתואר הוענק לו, ושנה לאחר מכן כבר הלך לעולמו.

במבט ראשון הספר דומה יותר לספר תרופות, אך אין זה בדיוק כך, בין המרשמים השונים נמצאים גם תיאורים מעניינים של מחלות. לדוגמא הוא מתאר מצב של “קשיחות הגפים, הנובעת לעיתים קרובות מקור, כפי שאנחנו רואים בילדים המושלכים בכפור, ברחוב על ידי אם מרשעת”. לא קשה כאן לזהות מצב של מכת קור – “cold injury”.

תמונה זאת בארץ נדירה היום למזלנו, אך בשנים הראשונות של המדינה נמצאו ילדים שסבלו ממכת קור, כאשר המשפחות לא יכלו להרשות לעצמן הסקת הדירה או כיסוי נאות לתינוקות. היו גם מצבים להם Thomas Phaire לא מצא מזור.

דעתו על טיפול באבעבועות שחורות ועל חצבת הייתה ” העזרה הכי טובה במקרים אלה היא לא לתת תרופה כלשהי, אלא להרשות לטבע לפעול כראותו בלי התערבות מצדנו. מנגד, היו לו תרופות מועילות עבור התינוק הבכיין.

תחת הכותרת “Of colic and rumbling in the guttes” על קוליק ורעשים במעי הוא כותב, המצב נובע מתולעים, מקור ומחלב מקולקל. סימני המצב מוכרים היטיב כגון אי-שקט, בכי מרובה וקושי בהטלת השתן. הקושי בהטלת השתן כרוך בלחץ על צוואר כיס השתן על ידי הגזים המרובים בבטן. הוא טוען שאבר המין של הילד בדרך כלל זקוף.

אחד הטיפולים שהוא ממליץ עליו – לקחת בירה וחמאה ולהרתיח אותם עם שומר. לאחר ההרתחה יש לשפוך אותם לכיס שתן של חזיר ולקשור את הפתח היטיב, שהתוכן לא ידלוף החוצה. את כיס השתן יש לעטוף במגבת, לנער היטב ולשים על בטן החולה בעוד החבילה חמה מאד. טיפול זה טוב לקוליק, לאחר הצטננות פתאומית, ובכל הגילים. בילדים חייבים זהירות שהחום לא יעלה על מה שהתינוק מסוגל לשאת.

בקריאה ראשונה משעשע, בקריאה שניה חשים גרגיר של אמת מסתתר תחת ערמת האמונות הטפילות.

דרך אגב Sir Christopher Wren המוכר כאדריכל של קתדרלת St Paul ובנינים רבים אחרים פעל לאחר הדליקה הגדולה בלונדון בשנת 1666. מה שידוע פחות, כי היה גם פיזיולוג והאיש הראשון בהיסטוריה לתת עירוי נוזלים לתוך וריד. אני נזכר בו כי גם הוא השתמש בכיס שתן של חזיר. כנראה שזה היה כלי קבול נוח, נפוץ ושימושי באותם הימים. התמיסה התוך ורידית שלו הייתה יין, המחט נוצה והפציינט- כלב מזן Beagle hound.

ספרו של Dr Thomas Phaire הודפס מחדש בשנת 1955 באנגליה, וטוב שכך, כי הוא נותן לנו תמונה של רמת הרפואה בסוף ימי הביניים באנגליה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן