ממחקר חדש עולה כי כלב מאומן הצליח לזהות באמצעות חוש הריח מקרים של סרטן בלוטת  התריס. מממצאי המחקר שפורסמו בכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society עולה כי הכלב הקרוי פרנקי, הריח הבדלים בין גידולים שפירים וגידולים ממאירים של בלוטת התריס בדיוק של 88%.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לעיתים קשה לזהות ולאבחן מקרים של סרטן בלוטת התריס מאחר ומדובר במספר קטן מאוד של מקרים על-רקע קשריות שפירות רבות בבלוטת התריס. עוד קשה לקבוע בודאות כלשהי כי לאחר ניתוח אין שאריות גידול. לכן, החוקרים סבורים כי לממצאים הנוכחיים עשויה להיות חשיבות רבה במונחים של חסכון עלויות ומניעת ניתוחים מיותרים.

פרנקי הוא כלב מסוג רועה גרמני, בן כשבע שנים בעת ביצוע המחקר, שעבר תחילה אימונים ככלב חיפוש והצלה לפני שהפך לכלב הראשון אי-פעם שעבר אימונים שנועדו להבחין בין ממאירויות ממוינות ובין מחלה שפירה של בלוטת התריס בדגימות שתן.

במהלך שישה חודשים, פרנקי נחשף לדגימות דם, שתן ורקמת תירואיד מחולים עם ממאירויות מסוג PTC (Papillary Thyroid Cancer) ואומנו להבחין בין גידולים אלו ובין דגימות ללא PTC. הסימון היה שכיבה במקרים בהם הדגימה הייתה חיובית וסיבוב במידה והייתה שלילית.

מבין 34 דגימות שתן 15 עם PTC ו-19 שפירות הדיווח של פרנקי תאם את הדיווח הניתוחי הסופי ב-30 מבין 34 מקרים (דיוק של 88.2%, שני מקרים של תוצאות שליליות-שגויות ושני מקרים של תוצאות חיוביות-שגויות), עם רגישות של 86.6%, סגוליות של 89.5%, ערך מנבא חיובי של 73.3% וערך מנבא שלילי של 95.3%.

מהנתונים עולים שיעורי הסכמה טובים בין זיהוי הכלב ובין מאפייני הגידול. מנגד, בידיים של רופאים מיומנים הדיוק, הדיוק של בדיקת FNA (Fine Needle Aspiration) נעה סביב 95% ולכן החוקרים מאמינים כי אנו קרובים מאוד לביצוע בדיקות אבחנתיות לא-פולשניות ולא-יקרות.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society

לידיעה במדסקייפ