ד”ר רפי ביצור : הטיפול ב-HDL-C באמצעות ניאצין – בחזרה לעתיד (מתוך כנס האיגוד הפנימי)


בהרצאתו , אשר ניתנה בכנס האיגוד הפנימי (לצפייה בסיקור הכנס באתר האיגוד הפנימי – נא להקליק כאן, צוות רפואי בלבד) הדגיש ד”ר ביצור את חשיבות איזון הדיסליפדמיה המורכבת הן מ-LDL-C והן מ-HDL-C  , שכן בשנים האחרונות ההתמקדות הבלעדית בטיפול הייתה ב-LDL-C  בלבד. 

לכאורה הייתה תחושה שהסטטינים עושים עבודה כל כך טובה שאין צורך ביותר מכך…אך המחקרים מוכיחים שגם כאשר יש רמות אופטימליות של LDL-C , עדיין שיעור גדול מאוד יחסית של מטופלים תחת טיפול מיטבי של סטטינים נמצאים עדיין ברמות סיכון גבוהות לאירועים קרדיווסקולרים. מסתבר שהורדה נוספת של LDL-C תהיה כבר בעלת השפעה שולית, ולכן יעד הטיפול יכול להיות דווקא העלאת ה-HDL-C .

פעילות גופנית אכן מעלה את ה-HDL-C אך יש לבצע פעילות אינטנסיבית וגם אז התוספת צנועה למדי…לכן למרבית המטופלים המלצה נכונה וחשובה זו לא תספיק.

בעבר נהגו לתת פנופיברט אך זה לא נמצא כבעל השפעה קלינית.

בסופו של דבר קרה מה שביצור מכנה “החזרה לעתיד” וחזרנו לניאצין.  לניאצין השפעה מוכחת על העלאת ה-HDL-C אם כי המנגנון לא לגמרי ברור.

הניאצין מעלה את ה-HDL-C , מפחית LDL-C , וגם מפחית טריגליצרידים, וגם את ה-LPA  .

הניאצין מהווה תרופה משלימה מצויינת לסטטינים ומביא לשיפור נוסף בפרופיל הליפידים והרכב השומנים.

היעילות שנמצאה בשלב זה היא באמצעות מחקרי הדמייה שהראו ששילוב של סטטין וניאצין הביא לרגרסיה בעובי הקרוטיד, ולנסיגה בטרשת העורקים. ביצור סוקר את המחקרים המרכזיים שפורסמו לאחרונה, אשר כולם הצביעו על אותו מימצא: ירידה בטרשת באמצעות שילוב של ניאצין וסטטין.

מחקרים ישנים יותר עם ניאצין הראו ירידה באירועי לב ובתמותה. (עוד לפני עידן הסטטינים).

מחקר ה-HATS הראה ירידה באירועים קלינים בטיפול המשולב של ניאצין וסטטינים.

מבחינת בטיחות יש לעקוב אחר רמות הסוכר אך סוכרת אינה קונטרה אינדיקציה לניאצין, להיפך. יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד.

הבעייה הקשה היא ההסמקה, אך בניאצין ER (ארוך טווח) השיעורים נמוכים יותר, ונטילה נכונה באמצעות טיפול הדרגתי, לפני השינה, ובלווי חטיף מאפשרת שליטה על תופעת לוואי זו.

לסיכום, שילוב הניאצין (עם סטטין) בטיפול בדיסליפדמיה בעיקר במטופלים עם HDL-C נמוך עשוי להוות פתרון משלים מתאים המוביל לנסיגה או האטה של טרשת עורקים ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה באתר האיגוד הפנימי – נא להקליק כאן

תיעוד ההרצאה בחסות אבוט, ייצרנית ומשווקת ניאספן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן