הרצאתו של פרופ’ יצחק רוזנר : טיפול בנוגדי TNF ב-AS , מתוך הכנס ”Ankylosing Spondylitis – מבט על המחלה מזויות שונות” דצמבר 2009

בהרצאה זו מתוך כנס משותף של האיגוד לראומטולוגיה (לסיקור הכנס באתר האיגוד לראומטולוגיה –  נא להקליק כאן, מיועד לצוות רפואי בלבד)  והאגודה לכאב שהתקיים בים המלח ב-10-12 לדצמבר שעסק בהיבטים השונים של ה-Ankylosing Spondylitis (להלן AS), מציג פרופ’ רוזנר את האספקטים של הטיפול ב-AS באמצעות נוגדי TNF .

פרופ’ רוזנר מציין בהרצאה שהטיפול בנוגדי TNF ל-AS הוצג למעשה לראשונה רק בתחילת המאה הנוכחית, ותוך פרק זמן קצר יחסית התבסס והתרחב מאוד.

ע”פ ההנחיות האירופאיות יש להתחיל לטפל בנוגדי TNF לאחר כשלון טיפולי בשני סוגי NSAIDS במשך 3 חודשים לפחות ברציפות. רוזנר מדגיש את הבעייתיות של מתן NSAIDS ברציפות.

לאחר מכן מעלה רוזנר את השאלה במה למעשה רוצים לטפל ? בכאב, בביומרקרים כמו CRP , בשיפור מימצאי הדמייה ? מסתבר שזו שאלה לא פשוטה…בהמשך מציג רוזנר נתונים מעניינים מהמרכז שלו על טיפולים ביולוגים ב-AS . 

רוזנר מציין שכבר ב-2005 הוצגו מחקרים שהראו את היעילות במדדי כאב ותפקוד של אנטי TNF על פני NSAIDS או פלצבו, ב-AS , הן לגבי אנברל (etanerecept)  והן לגבי רמיקייד (infliximab).  

מחקר ACSEND הדגים את היתרון המשמעותי שיש לאנטי TNF ע”פ ssz שהיה נסיון להגדירה בזמנו כתרופת DMARD ל-AS .

הטיפול באנטי TNF הדגים גם שיפור בתוצאה כפי שבאה לידי ביטוי ב-MRI .

רוזנר מציין את הגורמים החוזים תגובה טובה לאנטי TNF , ואלה שלא במפתיע דומים גם לאלה הידועים בררב חולי דלקת פרקים שגרונית (RA)  וכוללים גיל צעיר יחסית, משך מחלה קצר, רמות ESR או CRP מוגברות. כפי שמודגם במס’ מחקרים, טיפול באנטי TNF ב-AS עם משך מחלה קצר מ-10 שנים צפוי להשיג שיעורי תגובה גבוהים של כ- 75% . עם זאת לא כל המגיבים קלינית לטיפול מגיבים גם מבחינה רדיוגרפית.

שיעורי המשך הטיפול דומים נמצאו בכל התרופות נוגדות TNF , אם כי בחלק מהרג’יסטרי נראה היה יתרון מה לאנברל. נראה שהתופעה שנצפיתה גם ב-RA קיימת גם ב-AS : מטופלים שממשיכים בטיפול בנוגדי TNF משיגים שיפור מתמיד וגובר במצבם. מתי יש להפסיק הטיפול ? שאלה שעדיין אין לה תשובה…אך נראה שכאשר החולים לא מגיבים כבר לנוגדי TNF יש לשקול אולי שילובים עם NSAIDS וקבוצות נוספות כמו rituximab (מבטרה) ואחרים.

לצפייה והאזנה להרצאה המלאה – נא להקליק כאן

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן