ממצאים של מחקרים בבעלי חיים ושל מחקרים קליניים שונים זה מזה לעיתים קרובות (מתוך BMJ)

כשמחקר קליני בודק תרופה מסוימת, המסקנה לעיתים קרובות שונה לחלוטין מהממצאים, שהופקו לראשונה במחקרים בבעלי חיים, כך עולה מסקירה סיסטמטית של מידע העולה משני סוגי המחקרים, שפורסם ב-British Medical Journal.

לדוגמא, במחקרים קליניים, טיפול ב- tirilazad לשבץ איסכמי מעלה את הסיכון לתמותה ולתלות בעוד שבמחקרים בבעלי חיים, הוא מוריד את נפח האוטם ונראה כמשפר ניקודים נוירו התנהגותיים.

לדברי החוקרים, מתודולוגיה לא טובה, הטיית פרסום ומודלים של בעלי חיים, שפשוט לא משקפים מחלה אנושית הם האשמים בממצאים השונים. כמו כן, יש צורך ביותר סקירות סיסטמטיות של מחקרים בבעלי חיים על מנת לוודא, שהממצאים יהיו רלוונטיים לתוכנית של המחקרים הקליניים.

סך הכל זוהו 6 התערבויות, שהראו אפקט טיפולי שלא משתמע לשתי פנים (מועיל או מזיק) במחקרים קליניים. לאחר מכן, החוקרים ערכו חיפוש ב-Medline ובמאגרי מידע אחרים אחר מחקרים החוקרים את התערבויות אלה בבעלי חיים.

שש ההתערבויות, שנחקרו כללו : סטרואידים עבור פציעת ראש טראומתית, אנטי פיברינוליטים לדימום, תרומבוליזיס עבור שבץ איסכמי, tirilazad עבור שבץ איסכמי, סטרואידים קדם לידה על מנת למנוע סינדרום מחלה נשימתית ניאונטלית וביספוספונטים לטפל באוסטאופורוזיס.

עבור 3 מהתערבויות אלה, התוצאות של המחקרים הקליניים לא התאימו לאלה של מחקרים בבעלי חיים. סטרואידים לא שיפרו פציעת ראש במחקרים קליניים, אך במחקרים בבעלי חיים היה להם יתרון. אנטי פיברינוליטים הורידו דימום במחקרים קליניים, אך ממצאי מחקרים בבעלי חיים היו לא חד משמעיים. וכפי שצוין, tirilazad עבור שבץ הוכח במזיק במחקרים קליניים, אך יעיל במחקרים בבעלי חיים.

עבור 3 ההתערבויות האחרות, הממצאים משני סוג המחקרים היו פחות או יותר בעלי הסכמה. תרומבוליזיס לטיפול בשבץ איסכמי הוכח כיעיל במחקרים קליניים ובמחקרים בבעלי חיים. מתן סטרואידים לפני לידה שיפור דיסטרס נשימתי בשני סוגי המחקרים, אך יתרון הישרדותי נראה רק במחקרים קליניים. ביספוספונטים באופן עקבי העלו את צפיפות מינרל העצם.

לסיכום, כדי לשפר את איכות המחקרים בבעלי חיים, יש קבוצה גדולה בשם SABRE הקוראת ליותר סקירות סיסטמטיות של ניסויים בבעלי חיים. המטרה היא להפוך ניסויים בבעלי חיים לקצת יותר רציניים כשטח מדעי. אם המחקר אינו תקף, התוצאות לא מדויקות והטיית הפרסום החזקה עדיין נשארת, אז מחקרים בבעלי חיים לא יהיו אף פעם כל כך יעילים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן