האם ויטמין D יכול להוריד דלקת בחולי אי ספיקת לב ? (מתוך American Journal of Clinical Nutrition)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של American Journal of Clinical Nutrition, עולה כי תוספת של ויטמין D משפרת את הפרופיל הציטוקיני בחולים עם אי ספיקת לב.

לדברי החוקרים, המידע מדגים כי לויטמין D יש אפקטים חיובים על הסביבה הדלקתית בבני האדם. לתוצאות יש חשיבות רפואית היות והתהליכים הדלקתיים לא רק תורמים לפתוגנזה של אי ספיקת לב אלא גם לאטיולוגיה של מחלות כרוניות אחרות כגון טרשת עורקים, דלקת פרקים, טרשת נפוצה ומחלות מעי דלקתיות.

מחקרים in vitro הוכיחו, שתוספת ויטמין D יכולה להוריד ריכוזים גבוהים של ציטוקינים דלקתיים, אשר יכולים להיות בבסיס הגורמים לאי ספיקת לב.

במחקר השתתפו 123 נבדקים עם אי ספיקת לב, שקיבלו כל יום תוספת של 500 mg סידן וחולקו רנדומלית לקבלת 50 mcg של ויטמין D3 כל יום או פלצבו.

המעקב היה אחר 93 נבדקים, שסיימו מחקר שלם של 9 חודשים. המעקב הראה, שבקבוצה, שקיבלה ויטמין D3, הייתה עליה של 26.8 ng/mL ברמת 25-hydroxyvitamin D לעומת עליה של 3.6 ng/mL בלבד בקבוצת הפלצבו.

בנוסף, רמת PTH (parathyroid hormone), שתרמו לתפקוד הקרדיאלי הפגום, הייתה נמוכה משמעותית ורמות הציטוקין האנטי דלקתי IL10 (אינטרלוקין 10) היו גבוהות משמעותית יותר בקבוצת הויטמין D3. רמות TNFα (Tumor necrosis factor alpha) עלו בקבוצת הפלצבו, אך נשארו קבועות בקבוצת הויטמין D3.

למרות זאת, לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהישרדות לאחר 15 חודשים.

המידע הזה מספק עדות נוספת למעורבות של ציר ויטמין D PTH סידן פגום בהתקדמות של אי ספיקת לב.

לסיכום, אף אחד לא לקח אף פעם ויטמין D מספיק ברצינות על מנת להבין כמה ממנו צריך בכדי ליצור את האפקטים, שאנשים רוצים. המינון במחקרים לרוב היה נמוך ונראה השפעה קטנה על מבוגרים. למרות זאת, מחקרים כגון אלה, שמשתמשים בכמה מאות יחידות של ויטמין D פר יום, מתחילים ליצור תוצאות יותר מעניינות.

Am J Clin Nutr 2006;83:731-732,754-759

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן