הקשר בין דיכאון ובין סכרת (Diabetes Care)

ממחקר חדש עולה כי כ-25% מחולי סכרת מסוג 1 או מסוג 2 מפתחים תסמיני דיכאון, כך אישר המחקר את הקשר בין שני המצבים. החוקרים מצאו גם כי שיעורי הדיכאון היו דומים בקבוצות אתניות שונות, אך ציינו הבדלים משמעותיים בצורך לטיפול בין הקבוצות.

מרבית המחקרים המדווחים על תסמיני דיכאון, התמקדו בעיקר באוכלוסיית לבנים במעמד הבינוני.

לכן, החוקרים בדקו את שיעור תסמיני הדיכאון, הטיפול בדיכאון, ושביעות הרצון מהטיפול בקרב 221 חולי סכרת מסוג 1 או מסוג 2.

75 חולים סבלו מסכרת מסוג 2, 60.3% מהמשתתפים היו נשים, הגיל הממוצע עמד על 54 ו-52.9% היו לבנים. 25.3% מהמשתתפים סבלו מתסמינים משמעותיים של דיכאון. לא נמצא הבדל משמעותי בשכיחות הדיכאון בין קבוצות אתניות, או סוגי סכרת.

כ-76% מהחולים דיווחו על טיפול אחד או יותר לדיכאון. סה”כ, 52% דיווחו על טיפול בתרופות נוגדות-דיכאון, 63% מרופאי בריאות הנפש, 15% בתרופות צמחיות, ו-19% ממטפלים אלטרנטיבים.

בהשוואה ללבנים, לאפרו-אמריקאים היה סיכוי נמוך יותר לדווח על קבלת אחד מהטיפולים לדיכאון, כולל טיפול בתרופות נוגדות-דיכאון, או טיפול ממומחים לבריאות הנפש. לא נמצא הבדל בין לבנים והיספנים בכל הקשור לנטילת הטיפול. החוקרים לא מצאו הבדל לאורך הקבוצות בכל הקשור לטפול בתרופות צמחיות או אלטרנטיביות.

מרבית המשתתפים (63%) מבין 56 הנבדקים, עם מדדי דיכאון גבוהים, שטופלו בתרופות נוגדות-דיכאון, היו מרוצים, או מרוצים מאוד מהטיפול. 59% מהמשתתפים שטופלו ע”י מומחה לבריאות הנפש היו מרוצים מהטיפול, 80% מאלו שטופלו ברפואה אלטרנטיבית ו-38% מהמטופלים בתרופות צמחיות, היו מרוצים מהטיפול.

לאור הממצאים, החוקרים טוענים כי הגברת בדיקות הסקר והטיפול לדיכאון עשויה להועיל לחולי סכרת מסוג 1 או מסוג 2, ללא קשר למוצא.

Diabetes Care 2006;29:549-553.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן