פרופ’ סיריס, מתוך כנס גיל המעבר: להמשיך לטפל בסידן, מרבית השברים המתרחשים במציאות הם של נשים אוסטיאופניות…

נושא שעלה בכנס גיל המעבר שהתקיים בשרתון סיטי טאואר ב-16/3 היו אוסטיאופניה.

אנו שמחים להביא כאן ב”שידור חי” את הרצאתה של פרופ’ סיריס.

פרופ’ סיריס, אחת המובילות בעולם בתחום המחקר והטיפול של אוסטיאופורוזיס, ויהודיה חמה המנצלת כל הזדמנות לבקר בישראל, הציגה תמונת מצב עדכנית, וגישה מעניינת לאיבחון וטיפול באוסטיאופניה.

בסופו של דבר, כך הסבירה, מדובר בניהול סיכונים, מניעה וכלכלת בריאות.

הנתון המפתיע שעלה בהרצאתה היה שמרבית השברים מתרחשים אצל נשים פוסמנאפוזליות המוגדרות כבעלות סיכון נמוך יחסית, או אוסטיאופניות. עם זאת, מס’ הנשים שיש לטפל בהם כדי למנוע שבר אחד, גדול יותר בקבוצה זו מאשר בקבוצת הנשים האוסטיאופורטיות.

הגישה שמציעה פרופ’ סיריס היא בניית אלגורתים המודד סיכון (בדומה למה שנעשה בהערכת סיכון למחלות לב) וקביעת קריטריון של התחלת טיפול תרופתי מונע, ע”פ רמת הסיכון שהמערכת קובעת, שהיא עם יחס עלות/תועלת מספיק טוב.

לשאלת כתבנו, לאחר ההרצאה, הסבירה פרופ’ סיריס שהמדד המקובל כיום בעולם המערבי בהקשר זה הוא יחס עלות/QUALY (עלות נדרשת להוספת שנת חיים אחת באיכות חיים תקינה) נמוך מ-35,000 $. אם למשל ימצא שאישה הנמצאת בסיכון לשבר של 8% תטופל בטיפול מונע והפחתת הסיכון תסתכם בעלות/QUALY מתחת ל-35,000 $ אזי יש מקום לכלול באותה מדינה את הטיפול המונע בקבוצת נשים זו במסגרת הביטוח הרפואי או ה”סל”. 

ראוי לציין גם שפרופ’ סיריס ביקרה את המאמר שהופיע לאחרונה ב-NEJM לפיו לא היה בצריכת סידן וויטמין D תועלת בנשים, כשהיא מסבירה שהמחקר נעשה בקרב נשים שממילא צרכו כמות תקינה של סידן, ולכן לתוספת הסידן לא הייתה משמעות.
פרופ’ סיריל הסבירה בהרצאתה שלכל אישה מנופאוזלית המינימום שהרופאים יכולים לעשות זה להמליץ על צריכה יומית של 1200 מ”ג סידן ו-800-1000 יחידות בינ”ל של ויטמין D .

סיקור ההרצאה בחסות :

במקרה של בעייה בהאזנה/צפייה בהרצאה לחצו כאן למידע טכני או פנו אלינו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן