אספירין במינון נמוך אינו בטוח או יעיל במניעת שבץ במטופלים בעלי סיכון נמוך הסובלים מפרפור פרוזדורי שאינו של שסתום הלב.
למרות שהיעילות של טיפול באנטי-קואגולנטים במניעה ראשונית של שבץ במטופלים עם פרפור פרוזדורי שאינו וולוולרי בוססה בעבר, היעילות של טיפול נוגד טסיות דם במטופלים בעלי סיכון נמוך נמצא שנוי במחלוקת עקב סיבוכים תכופים כתוצאה מדימומים.
במחקר פרוספקטיבי, אקראי, המקיף מרכזים רפואיים רבים, העריכו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול באספירין בחולים יפנים עם פרפור פרוזדורי שאינו בשסתום הלב.
הנבדקים נבחרו באופן אקראי לקבוצה המקבלת אספירין במינון נמוך או לקבוצת ביקורת.
נקודות הסיום הראשוניות כללו: מוות קרדיווסקולרי, אוטם מוחי או התקף איסכמי ארעי.
נקודות הסיום השניוניות כללו: מוות שאינו קרדיווסקולרי, דימום תוך גולגלתי, דימום מאסיבי ואמבוליזיה פריפרית.
המחקר הסתיים מוקדם מהמתוכנן שכן התרחשו 27 מיקרים שכללו את נקודות הסיום הראשוניות בקבוצת האספירין ו- 23 בקבוצת הביקורת. נסיבות אלה מעידות שקיימת אפשרות נמוכה שאספירין הינו נעלה במניעת מיקרים הכוללים את נקודות הסיום הראשוניות.
בסה”כ 14 מטופלים בקבוצת האספירין ו- 9 בקבוצת הביקורת חוו מקרים שכללו את אחד מהקריטריונים בנקודות הסיום השניוניות. לאלה שטופלו באספירין היה באופן שולי סיכוי גבוה יותר לדימומים חמורים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
הטיפול באספירין הוביל לעליה של 42% בסיכון המשלבים את הקריטריונים שנקבעו בשתי נקודות הסיום.
לסיכומו של עניין, טיפול במינון נמוך של אספירין אינו נראה יעיל או בטוח במניעת שבץ בחולים עם פרפור פרוזדורי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!