גריאטריה במזרח התיכון, מאת : דר’ ארתור ליבוביץ עורך מדור גריאטריה

לא פעם שאלנו את עצמנו על מצב הרפואה הגריאטרית בארצות ערב השכנות.

לאחרונה, קראתי מאמר מעניין שנכתב ע”י חוקר הולנדי וכותרתו “The Middle East Academy for Medicine of Ageing “   ( 1 ), המאמר מתאר את היווסדה של אקדמיה ללימוד הבעיות הרפואיות בזקנה ורפואת הזקנה.  במפגש הראשון במסגרת זו שנערך  בלבנון נסקרו נושאים בסיסיים בגריאטריה כמו: נתונים דמוגרפיים, פיתוח שירותים לקשישים, דרכי תקשורת עם קשישים ועוד.  המארגנים ניסו להשוות בין מצב ההזדקנות בארצות המזרח התיכון לבין ההזדקנות בארצות האיחוד האירופי.

חלק נכבד מן הדיונים הוקדש לארגון המקצוע של רפואה גריאטרית. בחלק מארצות אירופה גריאטריה היא מקצוע רפואי מוכר. יחד עם זאת הודגש כי יש שוני רב במבנה המקצועי ובארגון השירות הגריאטרי בין ארצות אירופה השונות.

הניסיון המומלץ – להתחיל בו בפיתוח נושא הגריאטריה היה לייסד ארגון מקצועי בו יתאגדו כל בעלי המקצוע הקרובים לטיפול בקשישים. הקמת איגודים לאומיים מסוג זה תואמת גם את הניסיון שלנו בישראל בה נוסדו  החברה לגרונטולוגיה והאיגוד לגריאטריה לפני שנים רבות. ואם מזכירים את ישראל מעניין שככל שהמאמר מתיימר לדון במזרח התיכון, כאזור גיאוגרפי, אין בו כלל התייחסות למדינת ישראל. גם כאשר מובאים נתונים השוואתיים על תוחלת החיים באזור, אל מול הנתונים מארצות ערב מוצגת תוחלת החיים של ארצות אירופה, אמריקה הצפונית ויפאן ולא נתונים מישראל.

בהזדמנות זו הוצגו  נתונים על תוחלת החיים הממוצעת מלידה לשנת 2001 : במצרים 68.3 שנים, אירן 69.8 שנים, ירדן 70.6 שנים, סוריה 71.5 שנים, לבנון 73.3 שנים וכווית 76.3 שנים.

בסיכום מחברי המאמר מציינים כי הבעיה המרכזית בקידום הרפואה הגריאטרית במזרח התיכון כמו באירופה ובאמריקה הצפונית היא המחסור במומחים לגריאטריה  (2). במאמר פורטו תוכניות להמשך המפגשים שיעסקו בבעיות האשפוז של קשישים בבתי חולים ובשאלת איכות הטיפול בקשישים.

הנה כי כן, נושא בריאות הקשישים  והרפואה הגריאטרית מתעורר גם בארצות השכנות.  יהיה מעניין לעקוב.

References

1. Duursma S, Abyad A, Amin F. The Middle-East Academy for Medicine of Ageing. The Journal of Nutrition, Health & Aging, 2004; 1-3.

2. Duursma SA, Overstall PW. Geriatric medicine in the European Union: future scenarios. Z Gerontol Geriatr, 2003; 36:204-215

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן