פרופיל קצב לב במהלך בדיקת מאמץ ומוות פתאומי

מוות פתאומי כתוצאה ממחלת לב מהווה נטל משמעותי על בריאות הציבור בעולם המערבי. השפעתו מודגשת עוד יותר בשל העובדה שמוות פתאומי הוא לעיתים התסמין הראשון של מחלת לב. לכן, זיהוי אנשים בריאים לכאורה הנמצאים בסיכון מוגבר למוות פתאומי הוא אתגר חשוב.

בשני העשורים האחרונים הצטברו עדויות קליניות ומחקריות על הקשר ההדוק בין הפרעות במערכת העצבים האוטונומית ומוות מאוטם בשריר הלב, הן פתאומי ולא-פתאומי. חוסר איזון אוטונומי, כלומר ירידה יחסית או אבסולוטית בפעילות הואגלית (vagal) או עלייה בפעילות הסימפתטית, נמצאה קשורה לסיכון מוגבר למוות מסיבות קרדיאליות.

מספר מחקרים מצאו קשר בין סמנים של הפעילות או התגובה הוגאלית לסיכון מוגבר לתמותה, אך מחקרים אלו התמקדו במטופלים עם מחלת לב ידועה. מחקר זה בוחן את ההשערה כי הפרעות בבקרת קצב הלב בזמן מאמץ, במטופלים בריאים לכאורה, עשויה להקדים תסמינים קליניים ותאפשר זיהוי מוקדם של אותם אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר למוות פתאומי.

קרוב ל-6,000 גברים אסימפטומטיים, ללא עדות קלינית למחלה קרדיו-וסקולרית, בגילאים 42 עד 53 נכללו במחקר. הנבדקים עברו בדיקות מאמץ מדורגות כמקובל. החוקרים בחנו את קצב הלב במנוחה, העליה בקצב הלב ממנוחה עד למאמץ מקסימלי והירידה בקצב הלב משיא המאמץ עד דקה לאחר הפסקת המאמץ.

במהלך 23 שנות המעקב 81 מטופלים מתו בפתאומיות. הסיכון למוות פתאומי מאוטם בשריר הלב היה מוגבר בנבדקים עם קצב לב במנוחה מעל 75 פעימות לדקה, בנבדקים עם עליה בקצב הלב בזמן מאמץ של פחות מ-89 פעימות בדקה ובנבדקים עם ירידה בקצב הלב של פחות מ-25 פעימות לדקה לאחר סיום המאמץ. גם לאחר תיקון להטיות אפשריות, גורמים אלו נותרו בעלי קשר חזק לעלייה בסיכון למוות פתאומי.

לסיכום, פרופיל קצב הלב בזמן בדיקת מאמץ הוא כלי יעיל לניבוי לסיכון למוות פתאומי בגברים אסימפטומטיים.

הערת המערכת:

בדיקת אקג במאמץ היא כיום חובה לכל מי שעוסק בספורט תחרותי. גם במכוני כושר נהוג לחייב משתתפים לעבור בדיקת מאמץ. לאור המימצאים במחקר זה עולה השאלה אם אין מקום לעשות נסיון להרחיב את ביצוע בדיקות המאמץ לאוכלוסיה רחבה יותר , לא סימפומטית, על בסיס סקר תקופתי קבוע, כדי ולזהות אנשים בסיכון מוגבר לתמותה מאוטם שריר הלב בדרך קלה ופשוטה יחסית.

למאמר


Heart-Rate Profile during Exercise as a Predictor of Sudden Death Xavier Jouven, , NEJM, Volume 352:1951-1958

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן