השפעת פעילות גופנית וניהול לחצים על גורמי וסמני סיכון קרדיווסקולרים , jc 441

בגיליון הקודם של הג’ורנאל הבאנו מחקר שפורסם ב-circulation שהוכיח קשר בין דכאון לסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.

במחקר זה, מתוך ה-JAMA , בוחנים החוקרים סוגייה דומה, אך בצורה מעט שונה.

מחלת לב כלילית היא הגורם המוביל לתמותה בארצות הברית, עם זאת, גורמי הסיכון המוכרים אינם מנבאים באופן מלא התפתחות מחלת לב כלילית או אירועי אוטם בשריר הלב.

מחקרים קודמים הראו שגורמים פסיכו-סוציאלים הם בעלי תפקיד משמעותי ועצמאי בהתפתחות מחלת לב כלילית וסיבוכיה. עם זאת, עדיין קיים ויכוח האם שינוי גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים יפחית את מספר האירועים הקרדיו-וסקולריים.

מחקר זה בחן את השפעת שתי תוכניות התערבות התנהגותית על התפקוד פסיכו-סוציאלי ועל ס?מנים של סיכון קרדיו-וסקולרי.

במחקר השתתפו כ-130 מטופלים, 70% מהם גברים, בגיל 40 עד 84 עם מחלת לב איסכמית. המטופלים הוקצו אקראית לאחת משלוש קבוצות: טיפול רפואי רגיל; טיפול רגיל והתעמלות אירובית (aerobic) תחת השגחה למשך 35 דקות 3 פעמים בשבוע למשך 4 חודשים; וטיפול רגיל וסדנת התמודדות עם דחק פעם בשבוע למשך 4 חודשים.

התוצאות העיקריות שנבחנו היו רמות הדחק הכללי והדיכאון כפי שהוערכו על-ידי שאלונים מקובלים; ומספר סמנים ביו-פיזיקאליים של תפקוד הלב בעת ביצוע מטלות מלחיצות, כדוגמת הרצאה מול קהל ללא הכנה מראש.

עם סיום המחקר נמצא שבקבוצות ההתערבות (שהיתה כזכור טיפול רפואי רגיל יחד עם פעילות גופנית או יחד עם סדנאת התמודדות בדחק) שיעור הדחק והדיכאון היו נמוכים משמעותית בהשוואה לקבוצת הטיפול הרפואי הרגיל.

יתרון להתערבות ההתנהגותית נמצא גם בבחינת סמנים ביו-פיזיקליים של תפקוד הלב בעת ביצוע מטלות מלחיצות. לא נמצא הבדל משמעותי בין שתי קבוצות ההתערבות.

לסיכום, עבור מטופלים עם מחלת לב איסכמית יציבה פעילות גופנית ושיטות להתמודדות עם דחק הפחיתו את המצוקה הנפשית ושיפרו את הסמנים לסיכון קרדיו-וסקולרי יותר מטיפול רפואי בלבד.

הערת המערכת: 

המסקנה ברורה ומחזקת את הגישה המחייבת טיפול כוללני בחולה הקרדיאלי: שילוב של פעילות גופנית ו/או טיפול במצבי לחץ בנוסף לטיפול תרופתי מיטבי.

קל לאמר, יותר קשה ליישם ביום יום במרפאה, אך למאמץ זה, בין אם הוא מקומי-אישי של הרופא והצוות המטפל ובין אם במסגרת אירגונית תומכת, יש כפי שניתן לראות גם במחקר זה תמורה הולמת.

למאמר


    Effects of Exercise and Stress Management Training on Markers of Cardiovascular Risk in Patients With Ischemic Heart Disease, A Randomized Controlled Trial, James A. Blumenthal et al, JAMA. 2005;293:1626-1634. ,

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן