ממוגרפיה והסיכון לתמותה מסרטן שד, BMJ, מתוך jc 434 , למנויים – חינם!

תוכנית לביצוע ממוגרפיה (mammography) לכלל אוכלוסיית הנשים מעל לגיל 50 שנים מיושמת בקופנהגן, דנמרק, מאז שנת 1991. רשויות הבריאות במדינה זו החלו בביצוע בדיקות הסקר בעקבות תוצאותיהם של מספר מחקרים אקראיים שבוצעו בשבדיה וקבעו כי בדיקות הסקר הפחיתו את התמותה מסרטן השד בכ- 30% בקרב נשים בגיל 50 עד 69 שנים.

קיימת מחלוקת בדבר יעילותה של התוכנית שיושמה בקופנהגן בהפחתת התמותה מסרטן השד. לשם בדיקת השלכותיה של התוכנית, חוקרים דניים ערכו מחקר קוהורט מבוסס אוכלוסין, שבדק כ- 40,000 נשים, בגיל 50 עד 69, שקיבלו הזמנה לביצוע ממוגרפיה אחת לשנתיים. המעקב נמשך 10 שנים. החוקרים בדקו את השינוי בשיעורי התמותה, בכלל הנשים שהוזמנו ובנשים שביצעו את הבדיקה בפועל. כקבוצת ביקורת שימשו נשים באזורים אחרים של דנמרק, בהם לא יושמה תוכנית מסוג זה, וכן נבדקה קבוצת ביקורת היסטורית, שכללה נשים מקופנהגן, בתקופה שטרם בוצעו בדיקות סקר.

מהמחקר עולה, כי לפני ביצוע בדיקות ממוגרפיה בנשות קופנהגן, שיעור התמותה מסרטן שד היה גבוה בכ- 20% בעיר זו, בהשוואה לתמותה באזורים אחרים של המדינה. לעומת זאת, לאחר תחילת ביצוע הבדיקות, שיעור התמותה בקופנהגן היה נמוך בכ- 10% מאשר באיזורים אחרים. בעקבות ביצוע הבדיקות, נרשמה הפחתה של 25% בתמותה מסרטן שד בקרב הנשים שהשתתפו בתוכנית, בהשוואה לתמותה בקבוצות הביקורת.

בנשים שנענו להזמנה וביצעו את בדיקות הסקר, נרשמה הפחתה של כ- 40% בתמותה מסרטן שד. בנשים שלא ביצעו את הבדיקה לא נרשמה הפחתה בשיעור התמותה. היתרונות בקבוצת הממוגרפיה נותרו מובהקים גם לאחר תיקון עבור גיל, תקופה ואזור גיאוגרפי.

מתוצאות המחקר עולה כי תוכנית הממוגרפיה המיושמת בקופנהגן, הביאה להפחתה ניכרת בשיעור התמותה מסרטן שד. נתונים אלו דומים לנתונים שהתקבלו מעבודות שנערכו בבריטניה, הולנד ושבדיה, שהראו גם-כן הפחתה בתמותה בעקבות יישומן של תוכניות דומות. 

הערת המערכת:  מחקר זה שב ומדגיש את החשיבות של הרפואה המונעת הן על ידי ביצוע ממוגראפיה על פי ההמלצות והן כפי שהוכח במחקרים קודמים על ידי בדיקה ידנית שגרתית. לא נותר לנו הן כרופאים והן כמקדמי בריאות לשוב ולעודד את אוכלוסית הנשים לבצע המלצות אלו.


Breast cancer mortality in Copenhagen after introduction of mammography screening: cohort study, Anne Helene Olsen,

BMJ 2005;330;220-; originally published online 13 Jan 2005;

doi:10.1136/bmj.38313.639236.82

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן