רטינופתיה וסיכון לאי ספיקת לב גדשתית, JAMA, מתוך jc 433+שאלת השתלמות, למנויים-חינם!

אי ספיקת לב גדשתית (CHF) משפיעה על חלק ניכר מהמבוגרים כולל אלו ללא מחלת לב כלילית.

הפתוגנזה של CHF אינה וודאית, אך קיימת היפותזה כי מחלה מיקרווסקולרית היא גורם אפשרי.

מטרת המחקר שלפנינו הייתה לקבוע את הקשר בין רטינופתיה (מחלת רשתית), סמן למחלה מיקרווסקולרית מערכתית, לסיכון ל-CHF.

המחקר בן 7 השנים השתמש בנתוני מחקר של סיכון לטרשת עורקים. למשתתפים , כ-11,600 במספר, בגילאים 49-73 , נלקחו תמונות רשתית בין 1993-1995.

התמונות דורגו על פי פרוטוקול סטנדרטי לנוכחות רטינופתיה, ניקים ארטרוונוסים, הצרת עורקיקים פוקלית, והצרת עורקיקים כללית.

המחקר בדק קשר בין רטינופתיה להיקרות של אי ספיקת לב – CHF, אשר זוהו על ידי אישפוזים ורישומי מיתות.

ההיקרות המצטברת במשך 7 שנים לכל אוכלוסיית המחקר, של CHF היתה 5.4%. 

למשתתפים עם רטינופתיה היתה היקרות גבוהה יותר של CHF בהשוואה לאלו ללא רטינופתיה (15.1% לעומת 4.8%, ובאופן מובהק סטטיסטי).

לאחר התאמות של גיל, מין, גזע, מחלת לב כלילית קודמת, לחץ דם עורקי ממוצע, סוכרת, רמת גלוקוז, רמת כולסטרול, עישון, BMI ומיקום המחקר, נמצא כי נוכחות רטינופתיה היתה קשורה לסיכון מובהק של פי 2 ל-CHF .

בקרב משתתפים ללא מחלת לב כלילית, סוכרת או יתר לחץ דם, רטינופתיה הגדילה סיכון ל-CHF פי 3.

רטינופתיה היא סמן בלתי תלוי ל-CHF, אפילו לאנשים ללא מחלת לב כלילית קיימת, סוכרת או יתר לחץ דם. דבר זה מציע כי מחלה מיקרווסקולרית משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות אי ספיקת לב באוכלוסיה הכללית.

חלק מהאנשים האסימפטומטים עם רטינופתיה בבדיקה האופטלמולוגית יפיקו תועלת מהערכת נוספת של סיכון ל-CHF.

הערת העורך: מימצא מעניין וחשוב המחייב אותנו להיות עירניים למימצאי בדיקות עיניים של מטופלים בכדי להעריך את רמת הסיכון להתפתחות אי ספיקת לב ולהיערך מבחינת איבחון וטיפול בהתאם.

Retinopathy and Risk of Congestive Heart Failure, Tien Y. Wong, MD, PhD, JAMA  2005; 293:63-69  

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן