מתי עלינו להפסיק טיפול אנטיאריתמי לפרפור עליות אחרי ניתוח מעקפים כליליים? /סקירתו של ד”ר רם שרוני, עורך מדור כירורגיה לב חזה

מתי עלינו להפסיק טיפול אנטיאריתמי לפרפור עליות אחרי ניתוח מעקפים כליליים? בשאלה זו עסק מחקר פרוספקטיבי רנדומלי שבוצע ע”י המחלקה לניתוחי חזה ולב, בי”ח אוניברסיטאי הדסה.

רקע: ארוע חדש של פרפור עליות אחרי ניתוח מעקפים הינו שכיח. טיפול תרופתי כולל מגוון תרופות הניתנות לשליטה על קצב הלב ולהחזיר קצב סינוס. מטרת המחקר היתה לקבוע את משך הטיפול האנטי אריתמי לאחר שחרור החולה מבית החולים.

שיטות: מאה עשרים ותשעה חולים אשר פיתחו פרפור עליות לאחר ניתוח מעקפים כליליים ושבמהלך אשפוזם חזרו לקצב סינוס חולקו באופן רנדומלי לשלוש קבוצות עפ”י משך קבלת הטיפול לאחר שחרורם מביה”ח. קבוצה א’ (44 חולים) טופלה במשך שבוע אחד, קבוצה ב’ טופלה במשך 3 שבועות (42 חולים) וקבוצה ג’ טופלה במשך 6 שבועות (43 חולים). נערך מעקב במשך 4 שבועות נוספים לאחר סיום הטיפול התרופתי לשם זיהוי פרפור עליות.

תוצאות: שכיחות פרפור עליות חדש במהלך תקופת המחקר היה 21.2% (256/1206). בקרב 129 חולים אשר גויסו למחקר, מעבר לקצב סינוס התבצע עם הטיפול התרופתי כמפורט:

אמיודרון: קב’ א’ 82%, קב’ ב’ 93%, קב’ ג’ 88%, p=0.29.

דיגוקסין: קב’ א’ 16%, קב’ ב’ 7%, קב’ ג’ 7%, p=0.29. 

חוסמי בטא: קב’ א’ 27%, קב’ ב’ 19%, קב’ ג’ 14%, p=0.3.

חוסמי תעלות סידן: קב’ א’ 2%, קב’ ב’ 2%, קב’ ג’ 0%, p=0.6.

כינדין: קב’ א’ 2%, קב’ ב’ 2%, קב’ ג’ 7%, p=0.29.

פרוקאינאמיד: קב’ א’ 4.5%, קב’ ב’ 2%, קב’ ג’ 0%, p=0.37.

המעקב הושלם ב- 128/129 מהחולים. לא היה הבדל משמעותי בהישנות של פרפור העליות בין הקבוצות (0%, 2% ו- 0%) אשר נבדלו בתקופת הטיפול האנטיאריתמי.

מסקנות: חולים עם פרפור עליות חדש לאחר ניתוח מעקפים כליליים אשר עוברים לקצב סינוס במהלך אשפוזם מדגימים מהלך שפיר לאחר שחרורם. טיפול אנטי אריתמי קצר, במשך שבוע אחד, עשוי להיות מתאים בחולים אלו.


When should we discontinue antiarrhythmic therapy for atrial fibrillation after coronary artery bypass grafting? A prospective randomized study

Izhar U, Ad N, Rudis E, Milgalter E, Korach A, Viola N, Levi E, Asraff G, Merin G, Elami A.

J Thorac Cardiovasc Surg. 2005 Feb;129(2):401-6.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן