מתי עלינו להפסיק טיפול אנטיאריתמי לפרפור עליות אחרי ניתוח מעקפים כליליים? /סקירתו של ד”ר רם שרוני, עורך מדור כירורגיה לב חזה

מתי עלינו להפסיק טיפול אנטיאריתמי לפרפור עליות אחרי ניתוח מעקפים כליליים? בשאלה זו עסק מחקר פרוספקטיבי רנדומלי שבוצע ע”י המחלקה לניתוחי חזה ולב, בי”ח אוניברסיטאי הדסה.

רקע: ארוע חדש של פרפור עליות אחרי ניתוח מעקפים הינו שכיח. טיפול תרופתי כולל מגוון תרופות הניתנות לשליטה על קצב הלב ולהחזיר קצב סינוס. מטרת המחקר היתה לקבוע את משך הטיפול האנטי אריתמי לאחר שחרור החולה מבית החולים.

שיטות: מאה עשרים ותשעה חולים אשר פיתחו פרפור עליות לאחר ניתוח מעקפים כליליים ושבמהלך אשפוזם חזרו לקצב סינוס חולקו באופן רנדומלי לשלוש קבוצות עפ”י משך קבלת הטיפול לאחר שחרורם מביה”ח. קבוצה א’ (44 חולים) טופלה במשך שבוע אחד, קבוצה ב’ טופלה במשך 3 שבועות (42 חולים) וקבוצה ג’ טופלה במשך 6 שבועות (43 חולים). נערך מעקב במשך 4 שבועות נוספים לאחר סיום הטיפול התרופתי לשם זיהוי פרפור עליות.

תוצאות: שכיחות פרפור עליות חדש במהלך תקופת המחקר היה 21.2% (256/1206). בקרב 129 חולים אשר גויסו למחקר, מעבר לקצב סינוס התבצע עם הטיפול התרופתי כמפורט:

אמיודרון: קב’ א’ 82%, קב’ ב’ 93%, קב’ ג’ 88%, p=0.29.

דיגוקסין: קב’ א’ 16%, קב’ ב’ 7%, קב’ ג’ 7%, p=0.29. 

חוסמי בטא: קב’ א’ 27%, קב’ ב’ 19%, קב’ ג’ 14%, p=0.3.

חוסמי תעלות סידן: קב’ א’ 2%, קב’ ב’ 2%, קב’ ג’ 0%, p=0.6.

כינדין: קב’ א’ 2%, קב’ ב’ 2%, קב’ ג’ 7%, p=0.29.

פרוקאינאמיד: קב’ א’ 4.5%, קב’ ב’ 2%, קב’ ג’ 0%, p=0.37.

המעקב הושלם ב- 128/129 מהחולים. לא היה הבדל משמעותי בהישנות של פרפור העליות בין הקבוצות (0%, 2% ו- 0%) אשר נבדלו בתקופת הטיפול האנטיאריתמי.

מסקנות: חולים עם פרפור עליות חדש לאחר ניתוח מעקפים כליליים אשר עוברים לקצב סינוס במהלך אשפוזם מדגימים מהלך שפיר לאחר שחרורם. טיפול אנטי אריתמי קצר, במשך שבוע אחד, עשוי להיות מתאים בחולים אלו.


When should we discontinue antiarrhythmic therapy for atrial fibrillation after coronary artery bypass grafting? A prospective randomized study

Izhar U, Ad N, Rudis E, Milgalter E, Korach A, Viola N, Levi E, Asraff G, Merin G, Elami A.

J Thorac Cardiovasc Surg. 2005 Feb;129(2):401-6.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן