שישים שניות על …..האבחנה לחוסר דם בדרגה קלה, מתוך jc 429 – חינם!

אנמיה מחוסר ברזל, מחלת חסר תזונתי שכיחה כבר בשנים הראשונות לחיים.  מחקרים הראו כי לרמה נמוכה של המוגלובין, השפעה שלילית על ההתפתחות הפסיכומוטורית ועל משקל הילד.

עיכוב בהתפתחות תואר  אפילו בשלב שבו חסר ברזל בגוף, עוד טרם  הירידה ברמת ההמוגלובין.

 

מחקרים רבים נערכו כדי למצוא בדיקה מהימנה לקביעת האבחנה של אנמיה קלה, אך טרם נקבעה הבדיקה הרצויה. הפרמטרים שנבדקו הם:- רמת ההמוגלובין,   ה  MCH דהיינו כמות הברזל בתוך התא,  MCV שהוא נפח התא. בדיקות נוספות הן  רמת ברזל בדם אשר משקפת כמות הברזל במזון וכן רמת הפריטין בדם, המשקפת את מאגר הברזל בגוף.

רמת ה zinc protoporphyrin בדם, בדיקה פחות נפוצה. אך עליה ברמה חומר זה בדם,  אופיינית למקרי אנמיה מחוסר ברזל.

הבעיה מתעוררת כאשר מבצעים את כל הבדיקות  ומשווים ביניהם, מתברר שאין הקבלה. כלומר יש מקרים בהן בדיקה אחת מצביעה על אנמיה מחוסר ברזל, ואילו השניה תקינה. ואנחנו מתקשים להכריע ביניהן.

כיצד ניתן לפתור דילמה זו?

לטענת החוקרים הדרך הטובה לקבוע איזו מהבדיקות מהימנה,  היא על ידי טיפול  בברזל ומעקב אחרי העליה בערכים בבדיקות השונות. אותן הבדיקות המגיעות לרמות תקינות במהירת הרבה יותר, הן אשר מהימנות יותר.

הערת העורך: הבאתי דברים בשם אמרם, על אף שאינני מתיימר לרדת לעומק הגיונם.]

נבדקו  462 ילדים בגיל 13 חודש. נבדקו כל הפרמטרים שמנינו למעלה להוציא ברזל בדם, שלא נבדק. כאשר נמצאה עדות לאנמיה באחד או יותר מהפרמטרים שנבדקו,  הילדים נטלו ברזל לתקופה של שלושה חודשים ונבדקו שנית.

נמצא כי הבדיקות שהגיעו לרמות תקינות לראשונה מאז תחילת הטיפול,  היו רמת ההמוגלובין ורמת הברזל בכדורית האדומה, דהיינו בדיקת  ה  MCH.

החוקרים מדגישים שכאשר האנמיה קשה, האבחנה אינה בעיתית. אך מאחר ואנחנו מעונינים לגלות את המקרים הקלים כדי למנוע עיכוב בהתפתחות על רקע אנמיה קלה, מחקר זה יעזור לנו בבחירת הבדיקות הטובות יותר, שהן במקרה גם הזולות יותר.

הערת העורך:  המאמר מדגים את המורכבות של הנושא והקושי באבחנה של אנמיה קלה. הוא גם מצדיק את מדיניות משרד הבריאות במתן ברזל לכל התינוקות אחרי גיל שלושה חודשים ותוספת ברזל לפורמולות.

לעיתים הורים מביאים לי דף עם תשובות מעבדה, ומסבירים לי שהם מוטרדים כי רמת הברזל בדם נמוכה. במקרים אלה אני שואל את עצמי האם יש בכלל הצדקה בביצוע בדיקה יקרה זו, כאשר בספירת דם פשוטה אפשר לקבל מידע לא פחות מהימן. 

המאמר הופיע בירחון Archives of Disease in Childhood   מחודש נובמבר 2004.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן