הליכה ודמנציה – הילכו יחדיו ? JAMA, מתוך jc 426, למנויים-חינם!!







Walking and Dementia in Physically Capable Elderly Men, Robert D. Abbott, PhD; JAMA. 2004;292:1447-1453

 

עד היום לא הוכח קשר בין ביצוע של פעילות גופנית ובין הסיכון לפתח דמנציה.

מחקרים קודמים מצאו קשר מסוים בין הליכה מרובה ובין סיכון מופחת לפתח דמנציה, אולם

מצאו גם ראיות סותרות לקשר זה.

במחקר זה נבדק הקשר בין פעילות גופנית מתונה ובין הסיכון למחלה, בקוהורט של גברים מבוגרים.

המחקר כלל למעלה מ- 2000 גברים בגילאי 71 עד 93, שהשתתפו ב- Honolulu-Asia Aging Study. נבדקים שהיו חסרי יכולת גופנית לבצע פעילות מתונה נפסלו מהשתתפות במחקר, וכך גם כאלו שסבלו מנסיגה קוגניטיבית לפני תחילת המעקב, כמו גם נבדקים שסבלו ממחלת פרקינסון, ואשר עברו ארועים מוחיים, ולבסוף גם אלו שעישנו.

מקרים של דמנציה אובחנו תוך שימוש בפרוטוקול נוקשה שכלל מבחנים קוגניטיבים, הערכה נוירולוגית, ואנמנזה שנלקחה מבני משפחה. מקרי דמנציה סווגו כקשורים במחלת אלצהיימר, בדמנציה וסקולרית, או במחלות אחרות. מעקב ממוצע נמשך 4 עד 8 שנים.

כ-  150 מקרים של דמנציה אובחנו במדגם, מרביתם על רקע מחלת אלצהיימר, חלקם על רקע וסקולרי, ומיעוטם על רקע אתיולוגיה שונה או מעורבת. הגיל הממוצע לאבחנה היה 84 שנים.

החוקרים מצאו כי נבדקים שהלכו פחות, היו בסיכון מוגבר לפתח דמנציה, בהשוואה לנבדקים שהלכו מרחקים ניכרים יותר. הסיכון לדמנציה בנבדקים שמרחק ההליכה היומי שלהם היה פחות מ- 400 מטר, היה כמעט כפול בהשוואה לאלו שהלכו יותר מ- 3 ק”מ בכל יום. קשר זה היה מובהק רק בחולים עם דמנציה על רקע מחלת אלצהיימר.

התוצאות נותרו דומות גם לאחר תיקון עבור המצב הקוגניטיבי ההתחלתי של הנבדקים, וגורמי סיכון אחרים למחלה.

מהמחקר עולה כי גברים מבוגרים הנוהגים ללכת מרחקים ארוכים יותר באופן סדיר, נמצאים בסיכון מופחת לפתח דמנציה. יש לעודד מבוגרים בעלי יכולת גופנית לכך ללכת באופן סדיר, ולקיים אורח חיים פעיל בכלל, קובעים החוקרים.

הערת העורך:  זהו מחקר חשוב שאת המסר שלו ראוי שנעביר למטופלינו המבוגרים הנמצאים בסיכון כזה או אחר לפתח דמנציה. העובדה שהליכה סדירה ואורח חיים פעיל גם תתרום באופן חיובי ומשמעותי להורדת הסיכון הקרדיווסקולרי רק צריכה לחזק המלצה זו ראו להדגיש כי תוצאות אלו משויכות לדמנציה על רקע וסקולרי ולא למחלת האלצהימר שסיבתה קרוב לודאי אינה על רקע וסקולרי.

למאמר




תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן