על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, חולים אסמטיים חווים לעיתים קרובות מצוקה פסיכולוגית וירידה בתחושת הבקרה, הקשורות משמעותית למצב הבריאות הפיזי שלהם.
החוקרים בדקו את שכיחות המצוקות הפסיכולוגיות בקרב חולי אסטמה ואת הקשר שלהם לאיכות חיי החולים. הם השתמשו במידע מסקר ה-WANTS, סקר אוכלוסין שנערך בקרב מבוגרים המתגוררים בכמה אזורים באוסטרליה.
נבדקים שענו בחיוב לשתי לשתי השאלות: “האם רופא אמר לך שיש לך אסטמה?” ו”האם אתה עדיין סובל מאסטמה?” הוגדרו כסובלים בהווה מאסטמה המאובחנת על-ידי רופא. מדדים אחרים שנכללו היו SF-12, סקאלת Kessler-10 לדרוג מצוקה פסיכולוגית, שאלונים אודות תחושת חוסר בקרה בתחומי חיים שונים ואודות מצבים הקשורים בבריאות הנפשית.
במסגרת המחקר הושלמו 7619 ראיונות מתוך מדגם קיים של 10,080. אסטמה נוכחית שאובחנה על-ידי רופא נמצאה בקרב 834 נבדקים (11.2%).
בחולים האסמטיים נמצאה שכיחות מוגברת של מצוקה פסיכולוגית בהשוואה לנבדקים שאינם אסמטיים (17.9% לעומת 12.2%, בהתאמה; p < 0.01). בקרב האסמטיים נמצאה גם סבירות גבוהה יותר לסבול מחרדה או מדיכאון (40.5% לעומת 31.2%, p < 0.01).
מצבים הקשורים בבריאות הנפש היו גם כן שכיחים יותר בקרב חולי אסטמה מאשר בקרב הנבדקים שאינם סובלים מאסטמה (16.2% לעומת 10.8%, בהתאמה; p < 0.01). שכיחות הנבדקים שתמיד או לפעמים חשים חסרי בקרה בנוגע לבריאותם היתה גבוהה יותר בקרב החולים האסמטיים (33.5% לעומת 24.3%, p < 0.01).
תוצאות המרכיב הפיזי ב-SF-12 היו נמוכות משמעותית בקרב אנשים הסובלים מאסטמה וגם ממצוקה פסיכולוגית בהשוואה לאלו שסובלים מאסטמה או ממצוקה בלבד. בקרב הנבדקים שדיווחו על מצוקה פסיכולוגית, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בדרוג הרכיב הנפשי בין החולים האסמטיים לבין אלו שאינם אסמטיים.
החוקרים מסיקים כי לממצאים השלכות ניכרות הנוגעות לטיפול באסטמה ולקוים המנחים וכי נראה שיש צורך בהתמקדות בטיפול בחרדה, בדיכאון ובהשבת תחושת הבקרה כחלק מרכזי מהטיפול באסטמה.
Thorax 2004;59:930-935.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!