הפחתה בתמותה ובמורבידיות במתן candesartan לחולים הסובלים מכשל לב כרוני ומתפקוד סיסטולי לקוי בחדר שמאל, תוצאות ניסויי ה-CHARM ב-Ejection Fraction נמוך של חדר שמאל (Circulation)

חולים הסובלים מכשל לבבי כרוני (CHF) סימפטומטי ונמצא בהם ערך נמוך של ה-ejection fraction בחדר השמאלי (LVEF) מצויים בסיכון מוגבר לתמותה ולאישפוז בשל החמרה ב-CHF למרות הטיפול באמצעות מעכבי ACE, חסמי ביתא או אנטגוניסטים של אלדוסטרון. בכדי לקבוע האם candesartan, חסם הרצפטור לאנגיוטנסין (ARB), מפחית את שיעור התמותה הקרדיווסקולרית, את המורבידיות ואת התמותה הכוללת בחולים עם CHF וערך LVEF ירוד בוצעה אנליזה ניסויי ה-Candesartan בהערכת התמותה והמורבידיות הכרוכים בכשל לבבי (ה-CHARM). ה-CHARM היא תוכנית ניסויים אקראיים, כפולי-סמיות, מרובי מרכזים, בין לאומיים ומבוקרים על-ידי פלצבו.

חולי CHF מדרגה II עד דרגה IV עם ערכי LVEF של 40% ומטה חולקו באקראי לקבלת candesartan או לקבלת פלצבו בשני מחקרים קומפלימנטרים מקבילים (CHARM-Alternative עבור חולים שלא סבלו את הטיפול במעכבי ACE, ו-CHARM-Added עבור חולים שקיבלו מעכבי ACE).

שיעורי התמותה והמורבידיות נקבעו בקרב 4576 חולים בעלי ערכי LVEF נמוכים (2289 שקיבלו candesartan ו-2287 שקיבלו פלצבו), שטוטרו בהתאם לסבילותם עד למינון המטרה של 32 מ”ג פעם ביום ונערך אחריהם מעקב במהלך 2-4 שנים (40 חודשים בחציון).

מדד התוצאה העיקרי (הזמן עד לארוע הראשון) היה מוות קרדיווסקולרי או אשפוז בשל CHF בכל אחד מהמחקרים. תמותה מכל סיבה שהיא היה נקודת סיום משנית. 817 מהחולים (35.7%) בקבוצת ה-candesartan נפטרו בשל סיבה קרדיווסקולרית או אושפזו בשל CHF בהשוואה ל-944 חולים (41.3%) בקבוצת הפלצבו  (HR 0.82; 95% CI 0.74 to 0.90; P<0.001), עם סיכון מופחת למוות קרדיווסקולרי (521 חולים שהם 22.8% לעומת 599 חולים שהם 26.2%; HR 0.84 [95% CI 0.75 to 0.95]; P=0.005) ולאישפוז בשל CHF (כ-516 חולים שהם 22.5% לעומת 642 חולים שהם 28.1%; HR 0.76 [95% CI 0.68 to 0.85]; P<0.001).

חשוב לציין כי גם שיעור התמותה הכללי היה נמוך משמעותית במתן candesartan (כ-642 חולים שהם 28.0% לעומת 708 חולים שהם 31.0%; HR 0.88 [95% CI 0.79 to 0.98]; P=0.018). לא נמצאה הטרוגניות משמעותית בהשפעות החיוביות של מתן candesartan בקרב תת-קבוצות של החולים שקיבלו טיפול באמצעות מעכבי ACE, חסמי ביתא, אנטגוניסטי אלדוסטרון או שילובים שלהם.

מתן תרופת המחקר הופסק בשל תופעות לוואי ב-23.1% מהחולים בקבוצת ה-candesartan וב-18.8% מהחולים בקבוצת הפלצבו; הסיבות לכך היו עליה בקראטינין (7.1% לעומת 3.5%), תת לחץ-דם (4.2% לעומת 2.1%), והיפרקלמיה (2.8% לעומת 0.5%), בהתאמה (ערך P<0.001 בכל המקרים).

החוקרים מסיקים כי מתן candesartan מפחית משמעותית את שיעור התמותה הכללית, את שיעור התמותה הקריווסקולרית ואת שיעור האשפוזים בשל כשל לבבי בחולים הסובלים מ-CHF ומצויים בהם ערכי LVEF של 40% ומטה, כאשר הוא מוסף לטיפולים הסטנדרטים במעכבי ACE, חסמי ביתא ואנטגוניסטי אלדוסטרון. הם מציינים כי יש לבצע מעקב שגרתי אחר לחץ הדם ואחר רמות הקראטינין והאשלגן בסרום החולים.

Circulation 2004, Published online before print October 18

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן